האם הפרעת קשב מתחילה גם במערכת החיסון?

הפרעת קשב וריכוז נתפסת בדרך כלל כהפרעה הקשורה להתנהגות, לקשיי ריכוז, לאימפולסיביות ולעיתים גם להיפראקטיביות. אבל בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה שהסיפור עשוי להיות רחב יותר. לצד גורמים גנטיים, סביבתיים והתפתחותיים, מחקרים מצביעים גם על אפשרות של מעורבות מערכת החיסון ותהליכים דלקתיים בהתפתחות הפרעת קשב.

מחקר חדש של מכון המחקר של לאומית בחן את השאלה הזו מזווית מוקדמת במיוחד: האם כבר בגיל שנה, הרבה לפני שניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז, אפשר לזהות הבדלים במדדים הקשורים למערכת החיסון אצל ילדים שיאובחנו בהמשך עם ADHD?

המחקר התבסס על נתונים רפואיים של ילדים המבוטחים בלאומית שירותי בריאות. החוקרים בחנו ספירות דם שגרתיות שנעשו בגיל 9–18 חודשים, במסגרת בדיקות מעקב רגילות בגיל הרך, והשוו בין ילדים שאובחנו בהמשך עם הפרעת קשב וריכוז לבין ילדים שלא אובחנו. כדי לצמצם השפעה של גורמים חיצוניים, קבוצות המחקר הותאמו לפי גיל, מין, מצב סוציו־אקונומי ומגזר אוכלוסייה.

מה גילו החוקרים?

הממצא המרכזי היה שילדים שאובחנו בהמשך עם הפרעת קשב וריכוז הציגו כבר בגיל שנה הבדלים מסוימים בספירת הדם, בהשוואה לילדים שלא אובחנו. בין היתר נמצאו אצלם רמות גבוהות יותר של כמה סוגים של תאי דם לבנים, בהם נויטרופילים, לימפוציטים ואאוזינופילים, לצד רמות נמוכות יותר של בזופילים.

אלה אינם מדדים ייחודיים להפרעת קשב, והם אינם יכולים לשמש לאבחון. עם זאת, הם כן קשורים לפעילות מערכת החיסון ולתגובות דלקתיות. העובדה שההבדלים נמצאו בגיל מוקדם כל כך, כאשר הילדים היו בריאים בעת הבדיקה ולפני הופעת תסמינים אופייניים, מעלה אפשרות מעניינת: ייתכן שאצל חלק מהילדים שמתפתחת אצלם בהמשך הפרעת קשב קיים כבר בינקות פרופיל חיסוני מעט שונה.

למה זה חשוב?

רוב המחקרים שבדקו קשר בין דלקתיות להפרעת קשב נעשו לאחר שהילדים כבר אובחנו, בדרך כלל בגיל בית הספר. במצב כזה קשה לדעת מה קדם למה: האם תהליכים דלקתיים תרמו להתפתחות ההפרעה, או שהם הופיעו בעקבות גורמים אחרים הקשורים לחיים עם ADHD, כמו מתח, הפרעות שינה, תחלואה נלווית או טיפול תרופתי.

כאן נמצא החידוש של המחקר הנוכחי. המדדים נבדקו בגיל שנה, הרבה לפני האבחון. לכן, גם אם המחקר אינו מוכיח סיבתיות, הוא מצביע על כך שהבדלים מסוימים במערכת החיסון עשויים להופיע בשלב מוקדם מאוד של ההתפתחות.

הקשר בין חיסון, דלקת והמוח המתפתח

בשנים הראשונות לחיים המוח נמצא בתקופה רגישה במיוחד של גדילה, הבשלה ויצירת קשרים עצביים. במקביל, גם מערכת החיסון מתפתחת ולומדת להגיב לעולם החיצוני. מחקרים מהשנים האחרונות מציעים שמערכת החיסון אינה רק מגינה מפני זיהומים, אלא גם עשויה להשפיע על תהליכים מוחיים והתפתחותיים.

תהליכים דלקתיים עדינים, גם כאלה שאינם מתבטאים במחלה ברורה, עשויים להשפיע על סביבת ההתפתחות של המוח. למשל, פעילות של תאי חיסון וחומרים דלקתיים מסוימים יכולה להיות קשורה לאופן שבו נוצרים, מתחזקים או מתארגנים קשרים בין תאי עצב. זהו אחד ההסברים האפשריים לקשר שנמצא במחקרים בין הפרעת קשב לבין מצבים כמו אסתמה, אלרגיות, מחלות זיהומיות ומחלות דלקתיות שונות.

במחקר של לאומית, העלייה באאוזינופילים מעניינת במיוחד משום שתאים אלה קשורים בין היתר לתגובות אלרגיות. גם העלייה בלימפוציטים עשויה להצביע על פעילות חיסונית מוגברת. הירידה בבזופילים היא ממצא חדש יחסית, והחוקרים מציינים כי ייתכן שהיא קשורה למנגנונים של ויסות חיסוני, אך נדרש מחקר נוסף כדי להבין את משמעותה.

מה המחקר לא אומר?

חשוב מאוד להדגיש: המחקר לא אומר שספירת דם בגיל שנה יכולה לנבא הפרעת קשב. הוא גם לא אומר שכל ילד עם מדדים דלקתיים מעט גבוהים יפתח ADHD, או שכל ילד עם ADHD הציג סימנים כאלה בינקות.

מדובר במחקר תצפיתי, המבוסס על נתונים קיימים, ולכן הוא יכול להצביע על קשר, אך לא להוכיח סיבה ותוצאה. בנוסף, ספירת דם היא בדיקה כללית מאוד. היא מושפעת מגורמים רבים, כולל תזונה, זיהומים קלים שלא תמיד מתועדים, מצב בריאותי כללי וסביבה. לכן אין להסיק ממנה מסקנות אישיות לגבי ילד או ילדה מסוימים.

אז מה כן אפשר ללמוד?

המחקר מוסיף נדבך חשוב להבנת הפרעת קשב וריכוז כהפרעה מורכבת, שמערבת כנראה לא רק את מערכת העצבים אלא גם מערכות גוף נוספות. הוא מחזק את הרעיון שהשורשים של ADHD עשויים להתחיל מוקדם מאוד, עוד לפני שנראים קשיי קשב, התנהגות או למידה.

המשמעות העתידית עשויה להיות חשובה: אם מחקרים נוספים יאשרו את הממצאים, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לפתח מודלים רחבים יותר לזיהוי ילדים בסיכון, לא על סמך בדיקה אחת, אלא באמצעות שילוב בין מדדים ביולוגיים, רקע משפחתי, מידע סביבתי ומעקב התפתחותי. מודלים כאלה לא נועדו “לתייג” ילדים, אלא לאפשר מעקב מוקדם יותר, תמיכה מתאימה והתערבות בזמן.

בשלב זה, המחקר אינו משנה את ההמלצות הקליניות ואינו מציע בדיקת סקר חדשה להפרעת קשב. אבל הוא כן פותח כיוון מחקרי חשוב: הבנה טובה יותר של הקשרים בין מערכת החיסון, דלקתיות מוקדמת והתפתחות המוח עשויה בעתיד לסייע באבחון מוקדם יותר ובהתאמת תמיכה לילדים הזקוקים לכך.