אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
המצב הבטחוני קשה, הילדים שומעים... ודואגים. תפקיד ההורים להקל ולעזור לילד עם ההתמודדות.
התמודדות עם המצב הביטחוני בישראל היא משימה מאתגרת למבוגרים ובוודאי לילדים. בעידן של היום, בו החשיפה לחדשות קיימת בכל מקום וזמינה לכולם, ילדים נחשפים למציאות כבר בגילאים צעירים וחשוב לפתוח ערוץ תקשורת בין הילד להורה.
ילדים בגילאים שונים נמצאים בטווח שונה של התפתחות פסיכולוגית. ככל שהילד גדול ובוגר יותר, הוא חשוף יותר למידע שסביבו, מבין ומודע, לעומת ילדים קטנים מגיל 5 שאינם מבינים את המלל והרבה פחות מודעים. יחד עם זאת, סביר להניח שהחרדה שמתחוללת בתוך רוב הבתים מחלחלת גם לילדים בכל הגילאים, בעוצמה גבוהה.
כאשר ילד חווה פחד או חרדה, נוכל לראות אצלו שינויי התנהגות, תסמינים פיזיולוגיים ואפילו רגרסיה בתחומים מסוימים, לדוגמת הרטבת לילה, התפרצויות כעס ובכי יכולים להוות סימפטום נוסף, ועוד דוגמאות רבות.
חשוב להפריד בין החרדה של ההורה לחרדה של הילדים. מומלץ לשבת ברוגע עם הילדים ולנסות להבין אם הם בכלל מודעים או לחוצים, ומה המידע אליו הם חשופים מילדים אחרים או מהצוות החינוכי בבית הספר. אם ההורה הוא שדואג, כדאי בכל זאת להתגייס ולחפש דרכים להורדת מפלס הלחץ על ידי נקיטת אמצעי ביטחון נוספים (כגון ליווי לבית ספר, לא להשאיר ילדים לבד בבית וכו').
חשוב לעשות נורמליזציה. נורמליזציה נעשית על ידי כך שנותנים לילדים מקום להביע את הפחדים והחרדות, ולאחר מכן תפקיד ההורים הוא להשתדל להכיל את החרדות ולהעביר מסר מרגיע.
מתוך המצוקה והלחץ, ילדים נוטים להעלות דמיונות וסיפורים, הם מביעים את התכנים אליהם נחשפו, את החרדות והפחדים שלהם על ידי ציור, משחק או בכל פעילות יומיומית אחרת, כולל גם במשחק משותף ביניהם. זוהי דרך נהדרת של ילדים להתמודד עם החרדות, מנגנון הגנה מבורך, ויש לעודדו ולא לפחד או להירתע ממנו. באופן אופטימלי מומלץ כי ההורה יתלווה ויכנס אל תוך המשחק ויהיה לשותף פעיל. במשחק עם ההורה ניתן לדובב את הילדים, לאפשר להם לבטא את חששותיהם, ועם זאת - לכוון את המשחק למקומות החיוביים בו הטובים מנצחים, והסיום הוא סיום אופטימי.
לילדים הבוגרים יותר ניתן להסביר שהמצב הביטחוני דורש להיות זהירים, וערניים יותר. מומלץ כי לא יסתובבו לבד, ולהשתדל להיות במקומות מוגנים כמו בית הספר או בתים. במצב בו הילדים עדיין חרדים כדאי להיענות לבקשות העוסקות בביטחונם האישי, למשל להתארגן לליווי לבית ספר וחזרה, על מנת להרגיע אותם ולהקנות לילדים תחושת ביטחון.
תפקיד ההורים הוא להבין שתגובות חרדה הן תקינות נורמליות, אך יחד עם זאת, לקחת הכל בפרופורציה. להשתדל לא לחשוף ילדים לטלוויזיה\רדיו\אינטרנט - אשר מעלים את סף חרדה של הילדים מבלי לתת להם פתרון או כלים להתמודדות. מומלץ שההורה יעבד בעצמו את המידע ויעביר גרסה מצונזרת ומרוככת לילדים, ולא יחשוף את הילד אליו באופן ישיר.
נביע מסרים בוני חוסן, נביע ביטחון, תקווה ואופטימיות.
נשמור על שגרה, ככל הניתן – השגרה מחזקת ונותנת מסר של שליטה ורציפות.
נעודד אותם לשתף בשאלות, במחשבות וברגשות, כך שיחושו בטחון לפנות אלינו שוב ולשתף בקושי.
נפקיד בידיהם תפקידים שמתאימים ליכולותיהם. פעילות ומילוי תפקיד אחראי מחזקים וממתנים עיסוק יתר בפחדים.
נשדר אמון ביכולת התמודדות שלהם.
נהיה ערניים למצבם ובמידת הצורך נתייעץ עם גורמי המקצוע בבית הספר ובקהילה.
במידה והחרדות נמשכות ומפריעות בחיים היומיומיים, מומלץ לפנות לטיפול אפילו להתערבות קצרת טווח של פסיכולוג ילדים או לתרפיה רגשית. בטיפול עובדים על טכניקות הרפיה והרגעה ונותנים לילד כלים המאפשרים התמודדות עם הלחץ.
נשימה עמוקה, טובה, משפיעה על כל הגוף, מורידה את הדופק ומאטה את קצב הנשימות.
למדו אותם להניח יד אחת על הבטן ויד אחת על החזה, ולהרגיש את התנועה של הבטן פנימה בשאיפה והחוצה בנשיפה.
בזמן השהיה במקום המוגן עזרו להם להתמקד במשהו אחר. זה יכול להיות צבע אהוב ופיתוח שיחה סביב הצבע או חיפוש חפצים באותו הצבע, או לבקש מהם לבחור מספר ולהתחיל לספור אחורה ממנו, או בדילוגים, כל דבר שמפעיל את הראש ומרחיק את המחשבות ממה שנעשה סביב.
נהלו שיחות פתוחות עם הילדים. הבהירו להם שכולם מפחדים ושהפחד הוא טבעי, והתמקדו במציאת דרכים להתמודדות עם פחד. שאלו אותם שאלות פתוחות, שוחחו על היום (והלילה) שהיו, חפשו יחד את נקודות האור שהיו, יחד עם הדברים הפחות טובים.כבו את הטלוויזיה, הסירו את אפליקציות ההתראות והחדשות מהניידים שלהם.
הילדים של היום יודעים יותר מתמיד, חשופים יום מתמיד. הם עוקבים אחרי החדשות, מקבלים הודעות בקבוצות הוואטסאפ הכיתתיות, שומעים את השיחות של המבוגרים ונחשפים גם דרך המדיה החברתית. מומלץ לסגור ולכבות את מה שרק שאפשר ולכל הפחות את אתרי החדשות.
לעזור לאחר מעצים ונותן תחושה של שליטה. חפשו מקומות בהם הילדים יכולים לעזור, כמו על ידי אפיית עוגות לחיילים, ארגון תרומות של בגדים וציוד וכדומה.
לעיתים כדאי ומומלץ לפנות לסיוע של גורמים מקצועיים. צוות בריאות הנפש של לאומית מחבק אתכם וזמין עבורכם, במרכזים הרפואיים ובמוקד התמיכה שלנו בטלפון 507*
