על שכול, שואה וילדים
השבוע שבין יום השואה ליום הזכרון עלול להיות מורכב. הנה מספר הצעות שיקלו על ההתמודדות של הילדים סביב הנושא:
בימים הקרובים מדינת ישראל עוברת למצב של "שואה ותקומה". החולצות הלבנות יוצאות מהארון, תמונות קודרות של עצב ושכול מופצות, ומתקיימים טקסים ופעילויות רבים בנושא שואה. העצב מורגש סביב, ומעלה שאלות אצל הילדים, ותהיות אודות החשיפה לנושא, אצל ההורים.
האמינו בגמישות וביכולת ההתמודדות של ילדיכם
כשחיים כאן, אי אפשר להסתיר את הנושא. למרות הרצון העז לנעול את הילדים בבית עד שבוע הבא, לנתק אותם מכל מכשיר טכנולוגי קיים ולקוות שלא ישמעו, לא יראו ולא ידעו דבר, זה לא אפשרי. למזלנו, ילדים גמישים, וכאשר הם מקבלים את המידע בצורה מתאימה, וכשהם יודעים שיש להם מקור לתמיכה, ומקור למתן תשובות ולהרגעה, הם לומדים להתמודד איתו.
הכינו את ילדיכם לצפירה
הצפירה רועשת ואימתנית. דאגו להכנה מראש, ושוב לפני תחילת פעילות הבוקר הממוחשבת. כחלק מההכנה שוחחו עימם על הרעש, על משך הצפירה ועל ההתנהגות המצופה. במידת האפשר השתדלו להיות קרובים אליהם במהלכה.
כל ילד מגיב בצורה אחרת לצפירה וחשוב לא לכעוס עליהם אם הם מגיבים בצורה שאינה נתפסת בעיניכם כנאותה. אם אתם חוששים שילחצו מרעש הצפירה, הזהירו אותם, אחזו בידם או חבקו אותם או הציעו להם אוזניות מבטלות רעש.
הימנעו מחשיפה מוגזמת
הנושא של יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות הופכים לעיסוק עיקרי כבר מגיל הגן, ובטח ובטח בבית הספר. הנושא נידון במסגרות החינוכיות, בחוגים, בטלוויזיה ובעיתונות. הימנעו מחשיפה של ילדים צעירים לסרטים, תוכניות טלוויזיה או כתבות שאינם תואמי גיל. כבו את הטלוויזיה והימנעו מחשיפה מקרית, לא מתווכת.
תנו להם תשובות
לילדים יש הרבה שאלות, והם מחכים לראות את התגובות שלנו ולקבל את המידע מאיתנו. ענו לשאלות שלהם בכנות ובפשטות. תנו להם להוביל, הם יכוונו אתכם למידע שהם מחפשים.
אל תפחדו משיח רגשי
נושאי השואה והשכול טעונים ומורכבים גם עבורנו, המבוגרים, ואין צורך להסתיר זאת מהילדים. ענו בפשטות כי אתם עצובים והסבירו בקצרה מדוע. ילדים רבים מוצאים נחמה בתגובה רגשית של הוריהם, ורואים זו כלגיטימיזציה לרגשות שלהם עצמם. ככל שתתנו לילדים את השפה הרגשית המתאימה, יהיה להם יותר קל להביע את עצמם ואת הצרכים שלהם.
תנו להם תקווה
נחמו אותם ועודדו אותם. ילדים רוצים לדעת שהשואה לא תתרחש שוב. חשוב להסביר להם שהשואה אירעה מזמן, שכיום הם חיים במדינה עם חוקים שנועדו להגן עליהם. תנו להם להרגיש ולהאמין שהם בטוחים, עם צבא חזק שמגן עליהם.
למדו סובלנות
דברו על כבוד. קבלו את השונה. הפכו את השיח הסובלני לשיח ליומיומי בביתכם. שוחחו עם ילדכם על גזענות ועל פריווילגיה, על שונות בין אנשים ועל הדומה בינם. העלו את הנושאים הללו באופן מודע, והיו פעילים במאמצים שלכם להסביר ולמגר את התופעה. התייחסו להוגנות ולזכויות שוות, בחרו ספרים וסרטים המציגים מנעד רחב של גברים ונשים, ילדים וילדות, בגדלים שונים, צבעים שונים, עם אמונות שונות, יכולות שונות וחוזקות שונות.
בררו מראש עם המורה
ודאו כי החשיפה של ילדיכם תואמת גיל. שוחחו מראש עם הגננת ועם המורה, בקשו לקרוא את הסיפורים והשירים אליהם יחשפו בפעילות המקוונת מבעוד מועד ועברו על ספרים וסרטים בנושא, על מנת שתוכלו להיות מסוגלים לעזור לילדכם ולהכיל אותם ואת השאלות שלהם.
מפגש עם ניצולים
דורם של הילדים שלנו הוא הדור האחרון עם הזכות העצומה של לפגוש ולהכיר ניצולי שואה. אפשרו לילדים שלכם, בהתאם לגילם, למידת הבנתם וליכולתם הרגשית והקוגניטיבית מפגשים עם ניצולים. העניקו להם, לכם, ולניצולים עצמם, את המתנה הזו. מומלץ להצטרף כמשפחה למיזמים שונים שמסייעים ודואגים לניצולים.
חפשו את הטוב
מצאו את האופטימי. ספרו על חסידי אומות עולם, על השכנים שעשו הכל על מנת להציל ילדים יהודים, חפשו סיפורי גבורה מתאימים והדגישו אותם.
אינטואיציה הורית
לכו לאחר האינטואיציה ההורית שלכם. כל ילד שונה. לכל אחד רמת הבנה אחרת, רמת בגרות, ורק אתם מודעים ליכולות שלהם. התאימו את מידת הידע וההסברים ליכולות של כל ילד וילד.
