אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
חשיפה לאירוע טראומטי הכולל איום ממשי או פוטנציאלי לחייו של אדם עלול להוביל להפרעה פוסט-טראומטית, המתאפיינת בין היתר עם מחשבות פולשניות, קשיי שינה, עצבנות, ועוד. אז איך החיים נראים עם פוסט טראומה, איך מגיעים לאבחנה, ואיך מתמודדים איתה?
פוסט טראומה (PTSD: Post-Traumatic Stress Disorder), הידועה גם בשמות הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת דחק בתר חבלתית ו'הלם קרב', היא הפרעה פסיכיאטרית שמופיעה לאחר חשיפה או צפייה באירוע טראומטי.
ההפרעה עלולה להשפיע עמוקות על רבדים שונים בחייו של האדם המתמודד איתה, עד לכדי קושי תפקודי. על כן, זיהוי ואבחון מוקדם של ההפרעה וקבלת טיפול מתאים יכולים לשפר מאוד את הקשיים איתם מתמודד האדם הסובל מהפרעה פוסט-טראומטית.
במאמר הנוכחי נעמיק בנושא של הפרעה פוסט-טראומטית, כולל הסוגים השונים, התסמינים, ואפשרויות הטיפול. בנוסף, ניגע בנושא של הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת, אשר לא פעם דורשת התייחסות טיפולית מעט שונה מהפרעה פוסט-טראומטית 'רגילה'.
הפרעה פוסט טראומטית היא הפרעה פסיכיאטרית אשר עלולה להתרחש לאחר מאורע מסכן חיים. אירוע מסכן חיים יכול להיות תאונת דרכים, מלחמה, אונס, אלימות במשפחה, אסון טבע, וכדומה, אך גם יכול להיות עקב מאורע רפואי דרמטי (כגון אירוע לבבי), או לידה שהסתבכה.
בנוסף, אירועים כאלה יכולים להיות חוויה שהאדם חווה בעצמו, אך גם עשויים להתרחש כאשר האדם צופה באירוע המתרחש לנגד עיניו מבלי שהוא מעורב. לדוגמה, בקרב אנשים שעיסוקם כולל חשיפה לאירועים קשים, כגון אנשי ביטחון והצלה.
אנשים הסובלים מ- PTSD חווים הפרעות שונות בתגובה לגורמים המהווים מבחינתם תזכורת למאורע הטראומטי. העוצמה של התסמינים משתנה מאדם לאדם, ועלולה להחמיר ככל שההפרעה לא מטופלת.
האדם המתמודד עם ההפרעה עלול להרגיש:
התסמינים הללו עשויים להשפיע עמוקות על מערכות היחסים בחייו של האדם, על התנהלות בעבודה ועל התפקוד היום-יומי.
עוצמת התסמינים של פוסט טראומה משתנה לאורך זמן, כאשר גורמים מסוימים כמו תקופות של סטרס עלולים להחמיר את התסמינים, וכך כמובן גם חשיפה לטריגרים כמו רעשים, ריחות, מראות מסוימים, ועוד.
קבלת טיפול מתאים להפרעה עשוי להפחית באופן משמעותי את התסמינים מהם סובל האדם, ובכך לשפר את התפקוד היום-יומי.
תסמינים של פוסט טראומה יתחילו לרוב במהלך החודש הראשון לאחר המאורע. בתחילה, עד לחודש מהמאורע, התסמינים מכונים 'הפרעת דחק חריפה' ועלולים לחלוף מבלי שההפרעה תתמשך ותתפתח להפרעה פוסט-טראומטית. קבלת טיפול מוקדם לאחר האירוע עשויה לסייע במניעת התפתחות PTSD.
במידה והתסמינים נמשכים למעלה מחודש, גורם מקצוע יכול לאבחן הפרעה פוסט-טראומטית.
בנוסף, קיימים מקרים בהם ההפרעה אינה מתפתחת בסמוך למאורע. לעיתים התסמינים יופיע רק מספר חודשים לאחר האירוע, ולעיתים רק שנים לאחר המאורע הטראומטי. מצב כזה עלול להופיע אצל קשישים אשר חוו בצעירותם מאורע טראומטי, אך תסמיני ההפרעה החלו להופיע רק לעת זיקנה.
אנשים רבים נחשפים במהלך חייהם לאירועים קשים, אשר לא פעם משאירים את חותמם באופן מסוים על נפשו של האדם.
עם זאת, חשוב לציין שלא כל מי שחווה טראומה מפתח PTSD, הפרעה אשר כפי שציינו מתבטאת בתסמינים לא פשוטים המשפיעים עמוקות על חיי היום-יום והתפקוד של האדם המתמודד עימה.
נכון להיום, עדיין לא ידועה הסיבה המדויקת אשר מובילה להתפתחות של הפרעה פוסט-טראומטית. עם זאת, הסברה הקיימת היום היא ששילוב של גורמי סיכון מסוימים, כגון גנטיקה, שינויים באיזונים הכימיים העדינים של המוח, ומנגנוני ההתמודדות האישיים של כל אדם, משחקים תפקיד משותף בהתפתחות ההפרעה.
בנוסף, נמצא כי אנשים אשר חוו מספר אירועים טראומטיים בחייהם (שאינם בהכרח קשורים זה לזה) ואנשים שחוו התעללות בתקופת ילדותם נמצאים בסיכון מוגבר להפרעה. אין זה אומר שכל מי שעבר חוויות קשות אלו יפתח בעתיד PTSD, אך הם עלולים להיות יותר מועדים לכך. מנגד, קיימים אנשים רבים המתמודדים עם ההפרעה ללא רקע דומה.
כמו כן, ישנם חוקרים הטוענים כי יתכן וקיים קשר בין מאזן הורמוני הסטרס בגוף, כגון קורטיזול, לבין התפתחות של הפרעה פוסט-טראומטית. עם זאת, עדיין לא ברור המנגנון המדויק בין השניים.
אבחון פוסט טראומה מתבצע על ידי פסיכיאטר או פסיכיאטרית, שהם רופאים המומחים בבריאות הנפש.
ישנם מספר קריטריונים הנדרשים לאבחנת ההפרעה, אשר מתבססים על התסמינים כפי שציינו מעלה, אך גם קישור התסמינים הללו למאורע טראומטי. בנוסף, לצורך האבחנה הפסיכיאטר/ית יבדקו את מידת ההפרעה על חייו של האדם, ויוודאו כי התסמינים מהם האדם סובל אינם נגרמים מהפרעה אחרת.
במידה ואתם חוששים שאתם מתמודדים עם הפרעה פוסט-טראומטית, או שאדם קרוב אליכם חווה זאת בעצמו, חשוב לפנות מוקדם ככל האפשר לסיוע מקצועי. ישנם טיפולים שונים אשר יכולים לסייע באופן משמעותי בהתמודדות עם ההפרעה, אשר ללא טיפול עלולה להוביל לפגיעה עמוקה בחייו של האדם.
ניתן לטפל ב- PTSD במספר דרכים, כאשר פעמים רבות ההמלצה תכלול שילוב של מספר דרכי טיפול על מנת למקסם את היתרונות של כל טיפול.
איש/אשת המקצוע המטפלים בכם (פסיכיאטר/ית, פסיכולוג/ית) יוכלו לייעץ בנוגע לגישה הטיפולית המתאימה לכם.
ניתן לחלק את אפשרויות הטיפול לשתי קטגוריות עיקריות:
ישנם מספר סוגים של טיפולים מבוססי שיחות אשר נועדו לטפל בטראומה, ביניהם ניתן למנות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול חשיפה, וטיפול EMDR (eye movement desensitization and reprocessing), שיטה טיפולית אשר פותחה להתמודדות עם פוסט-טראומה.
הטיפול כולל מספר מפגשים אשר במהלכם המטפל מסייע לעיבוד הזיכרונות מהאירוע תוך ביצוע תנועות עיניים חזרתיות, ונועד על מנת לנתק את הקשרים האוטומטיים שהמטופל עושה באופן בלתי-מודע, המחברים בין הזיכרונות מהאירוע הקשה ובין התסמינים השליליים מהם המטופל סובל.
ישנן מספר תרופות אשר נמצאו כמקלות על התסמינים של הפרעת הפוסט-טראומה, כאשר הבחירה בכל תרופה תלויה בתסמינים הספציפיים מהם סובל כל מטופל. לרוב ניתן לצפות להקלה בתסמינים תוך מספר שבועות מתחילת הטיפול.
אף על פי שלא ניתן למנוע את כל המקרים של PTSD, ישנם מספר צעדים אשר עשויים להקטין את הסיכון לכך. במידה ואדם עובר מאורע קשה וקיצוני בחייו חשוב לתת לכך התייחסות מתאימה אשר תסייע לו בעיבוד החוויה, ויתכן ואף תוכל למנוע התפתחות עתידית של PTSD.
ראשית, בדקות והשעות הראשונות לאחר המאורע, כאשר הסכנה חלפה, חשוב להדגיש לאדם שניצל ממנה כי הסכנה חלפה, והוא/היא נמצאים במקום בטוח עכשיו.
יש לוודא כי הדמויות החשובות בחייו של האדם (מעגל התמיכה) יישארו קרובים אליו בתקופה המיידית לאחר המאורע, ויתמכו בכל הנדרש. כמו כן, מחקרים הראו כי עידוד של האדם לחלוק את פרטי המאורע עם אנשים הקרובים לו או לה יכולים לעזור בהתמודדות.
חשוב גם להקפיד על הדרך שבה האדם רואה את העמדה שלו בתוך החוויה הקשה שהוא או היא עברו. התייחסות עצמית של קורבן או של גורם האשם במאורע מחמירה את התחושות הקשות ומפריעה לתהליך ההחלמה. במקום זאת, עודדו את הניצול לראות את עצמו כ'שורד', עמדה המאפשרת לעבד את החוויה מזווית אחרת.
בנוסף, התחלה של טיפול כבר בשלב המוקדם לאחר המאורע, כגון טיפול CBT ממוקד טראומה, עשוי לעזור גם כן במניעת PSTD וחשובה מאוד לצורך ההתמודדות עם החוויה הטראומטית.
במקרים בהם מדובר על חשיפה מתמשכת של אירועים טראומטיים חוזרים, בעיקר כאשר אלו התרחשו בגילאי הילדות, עלולה להתפתח פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD).
אירועים מתמשכים יכולים להיות התעללות ואלימות, מקרים חוזרים של אונס, התמודדות עם תקיפה מינית מתמשכת מאדם קרוב, ועוד. המשותף לאירועים הללו הוא שהקורבן נמצא תחת שליטתו של אדם אחר, ללא יכולת לברוח מהסיטואציה.
הסברה המקצועית הקיימת היום היא שחשיפה לאירועים קשים באופן סדרתי בגילאים צעירים עשויה להוביל להשפעה עמוקה יותר על האדם בהשוואה להפרעה פוסט-טראומטית 'רגילה'.
פוסט-טראומה מורכבת עשויה להוביל לקושי בשליטה על רגשות, לפגוע בדימוי העצמי, להוביל לקשיים במערכות יחסים ובמתן אמון באחרים, ועוד.
הטיפולים המוצעים ל- PTSD עשויים להתאים גם להתמודדות עם פוסט-טראומה מורכבת, אך פעמים רבות יש מקום להתייחס בטיפול גם לתסמינים הנוספים איתם הוא/היא מתמודדים. לדוגמה, תרגול של מיינדפולנס, שמירה על מעגלי תמיכה חברתיים חזקים, מציאת דרכים חלופיות לביטוי המחשבות והרגשות (לדוגמה, במסגרת טיפול באומנות), ועוד.
הפרעה פוסט-טראומטית אינה פשוטה להתמודדות, וחשוב להתייחס אליה באופן מעמיק, תוך קבלת טיפול וסיוע מקצועיים.
אבחון וטיפול בשלב המוקדם של הפרעה פוסט טראומטית יכולים למנוע החמרה של התסמינים ולשפר באופן משמעותי את התחושות הקשות שעשויות ללוות אדם המתמודד עם ההפרעה.
אם אתם מתמודדים עם הפרעה פוסט טראומטית, זכרו שאתם לא לבד. הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים, וצוות בריאות הנפש של לאומית כאן בשבילכם.
לנוחותכם, ניתן לזמן תורים דרך אתר לאומית, האפליקציה או דרך מוקד שירות לקוחות בטלפון 507*.
בנוסף לתורים המתקיימים במרכזים הרפואיים, ניתן לזמן גם תורים בשיחות וידאו ובשיחת טלפון, בהתאם להעדפותיכם.
מיריי דנון, פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכולוגית ראשית, לאומית שירותי בריאות
