זכאויות

ישנן משפחות שיעדיפו להשתמש בשירותי עובד זר. הבחירה תלויה ביכולות של כל משפחה ובהעדפותיה - האם נוחה להם אפשרות להימצאות תמידית של אדם נוסף בבית? האם יש להם אפשרות לשכן את העובד? ועוד. אם המשפחה תהיה מעוניינת באפשרות זו, היא תצטרך לפתוח בהליך להשגת הרישיונות להעסקת העובד. בארץ קיימות סוכנויות רבות העוסקות ביבוא של עובדים לארץ, וכדאי להיעזר בשירותיהן, כיוון שהן בקיאות בהליך מול הרשויות.

קריטריונים למתן היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד:
שירות זה מאפשר למטופל שאינו שוהה במסגרת מוסדית (למעט דיור מוגן) להגיש בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר סיעודי.
מטופל שהגיע לגיל הפרישה ועונה על אחד מהסעיפים הבאים:

• 4.5 נקודות ADL (תוצאת מבחן תלות של הביטוח הלאומי).
• 4 נקודות ADL בתוספת ניקוד בודד (תוצאת מבחן תלות של הביטוח הלאומי).
• גיל המטופל 90 ומעלה וקיבל 4 נקודות ADL (תוצאת מבחן תלות של הביטוח הלאומי).
• זכאות להשגחה חלקית (0.5 נקודות בסעיף השגחה( בתוספת לניקוד בודד (תוצאת מבחן תלות של הביטוח הלאומי).
• זכאי לגמלת סיעוד על פי החלטת ועדת ערר של המוסד לביטוח לאומי המאשרת זכאות בשיעורים של 168% ו 150%- , או בשיעורים של 84% ו 75%- (מופחתים עקב הכנסות) לגמלת סיעוד גם ללא מבחן תלות.
• מטופל מעל גיל פנסיה, אשר תביעתו לגמלת סיעוד נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי מחמת גובה הכנסתו, יערך באמצעות פניה ישירה לאגף ההיתרים – ענף סיעוד במסגרת הבקשה להעסיק עובד זר.

מטופל מגיל 18 ועד גיל פרישה:
מטופל שנקבעה לו זכאות לקצבת שירותים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי. מי שתביעתו לקצבת שירותים מיוחדים נדחתה מחמת גובה הכנסתו או משום שבחר
בקצבת ניידות, רשאי לבקש "חידוש דיון" בעניינו במוסד לביטוח לאומי לצורך הבקשה להיתר להעסיק עובד זר.

הליך הבקשה
את הבקשה לרישיון להעסקת עובדים זרים (בצירוף אישור על תשלום אגרת בקשה וצילום ת"ז + ספח של המטופל) יש לשלוח לאגף ההיתרים - ענף הסיעוד לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. ניתן להיעזר בעובדת סוציאלית מטעם לשכה פרטית להבאה, תיווך וטיפול בעו"ז ) תאגיד( שיש לה רישיון לעסוק בכך, ושתספק לכם את העובד הזר בהמשך. הוועדה המייעצת רשאית לבקש מהנזקק להגיש תוצאות בדיקות רפואיות או חוות דעת רפואיות וסוציאליות נוספות, וכן כל מסמך רלוונטי אחר לצורך הדיון בבקשה.
כאמור, אישור הבקשה תלוי בתוצאות מבחן התלות שעורך הביטוח הלאומי. תוצאות מבחני התלות יימסרו ישירות על-ידי המוסד לביטוח לאומי לרשות האוכלוסין וההגירה, ואין צורך לצרפן לטופסי הבקשה. וזאת בכפוף לחתימת מבקש ההיתר להעסקת עובדים זרים על כתב ויתור סודיות רפואית המצורף לטפסי הבקשה.

תהליך הגשת הבקשה להעסקת עובדים זרים, בעבור מי שאינו זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות:
קשישים מגיל פרישה ומעלה, המבקשים להעסיק עובדים זרים, ולא נבחנו במבחן תלות של הביטוח הלאומי בשל גובה הכנסותיהם, יופנו באופן ישיר על ידי היחידה
לביצוע מבחן תלות במסגרת הטיפול בבקשה לעובד זר. הליך זה כרוך בתשלום אגרת בקשה. קשיש, כאמור, יהא זכאי להיתר להעסיק עובד זר, אם הוא צבר במבחן זה את הניקוד הנדרש כמפורט לעיל.
האחריות על הסדרת פרטי רישום העובד הזר בלשכה הפרטית מוטלת על המעסיק.

הליך מיוחד להעסקת עובד זר אחרי שחרור מבית חולים
חולה העומד להשתחרר מבית החולים המציג אבחנה רפואית מטעם רופא בית החולים המציינת את הצורך ברצף טיפולי וכן את התאריך המשוער לשחרור החולה
מבית החולים , יכול לבקש היתר מיוחד להעסקת עובד זר באופן מהיר יותר מהתהליך הרגיל. היתר העסקה לפי סעיף זה יינתן לתקופה של שלושה חודשים לכל היותר, כאשר לצורך הארכת תוקף ההיתר יידרש המבקש לעמוד בנהלים הרגילים. היתר לפי סעיף זה יאפשר העסקת עובד זר הנמצא כבר בישראל בלבד ולא יהא ניתן להביא עובד זר מחו"ל על סמך אותו היתר.

זכויות ותנאי העסקה של עובדים זרים
חשוב לזכור, כי עובדים זרים המגיעים לישראל זכאים למלוא החוקים הקבועים בחוק העבודה בישראל; במקביל, כל חוק, החל על העובדים במשק הישראלי, חל
גם על העובדים הזרים. במקרים רבים אין העובדים הזרים המגיעים לישראל מודעים לזכויותיהם ותנאי העסקתם. עם זאת חשוב מאד להקפיד, שהעובד הזר יקבל את כל התנאים המגיעים לו, לרבות תנאים סוציאליים. רשויות האכיפה בישראל מענישות בחומרה מעסיקים שאינם עומדים בתנאים אלה.

להלן פירוט התנאים והזכויות:
(מומלץ להתעדכן ולקבל פרטים מלאים מול חברת הסיעוד)
שכר - השכר הנו בהתאם לשכר המינימום הקבוע בחוק הישראלי. הביטוח הלאומי ישתתף בתשלומי השכר של המעסיק בהתאם למבחן התלות שנערך לחולה מטעמו.
ביטוח לאומי - חובת המעסיק לשלם ביטוח לאומי עבור העובד המכסה מקרים כגון: תאונות עבודה, הריון וכד'. המשפחה המעסיקה חייבת בתשלום ביטוח לאומי עבור העובד הזר בגובה 2% משכרו. יש לפנות ישירות לביטוח לאומי ולהסדיר את העברת התשלום.
הפרשה לפנסיה - כל עובד זר המגיע לישראל זכאי להפרשה לקרן פנסיה כפי שקבוע בחוק. מאחר ואין קרנות פנסיה לעובדים זרים, הכספים יצברו בחשבון ייעודי ויישמרו בעבור העובד הזר עד למועד שבו יסיים את עבודתו אצל המעסיק, או עד למועד עזיבתו את ישראל, לפי המוקדם מבין השניים.
דמי הבראה - העובד הזר זכאי לדמי הבראה בסך 5 ימים בשנה. תשלום זה משולם במקרה שהושלמה שנת עבודה אחת לפחות.
ביטוח רפואי – חובת המעסיק לבטח את העובד הזר כל זמן שהותו אצל הקשיש בביטוח רפואי מיוחד עבור העובדים הזרים; יש לשים לב, כי חובה זו אינה חלה על
חברת הסיעוד או על העובד עצמו. ביטוח רפואי לעובד זר חייב להיערך אצל מבטח בעל רישיון תקף, וחייב לכלול סל שירותים מינימאלי שנקבע בצו עובדים זרים.
ימי מחלה - כפי שקבוע בחוק, עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה זכאי לתשלום בהתאם למפורט בחוק; לכל עובד מגיעים יום וחצי מחלה מדי חודש. בעבור היום
הראשון אין תשלום על ימי המחלה. ביום השני והשלישי - 50% מהשכר היומי; כל יום נוסף מעבר, ועד למקסימום 90 ימים צבורים, יקבל העובד 100% .
פיצויי פיטורין - עובד זר, אשר פוטר מעבודתו, זכאי לקבל פיצויי פיטורין בהתאם לחוק – שכר חודש עבור כל שנת עבודה.
חופשה שנתית – כל עובד זר זכאי לחופשה שנתית של שבועיים, כפי שקבוע בחוק. מספר ימי החופש עולים בהתאם לוותק. העובד צריך להודיע על חופשה 14 ימים מראש.
יום חופש שבועי - אורך המנוחה השבועית צריכה להיות 25 שעות לפחות. המעסיק צריך להבהיר מראש לעובד, בכתב בהסכם העבודה ובעל פה, את זכותו לחופשת מנוחה בת 25 שעות רצופות. במידה והעובד מועסק ביום החופשי שלו, הוא זכאי לקבל תמורה נוספת בגין עבודתו זו. יש להגדיר מראש את יום החופש השבועי של העובד הזר ושעת היציאה והחזרה ממנה.
חופשה בחגים ומועדים – כל עובד זר זכאי לחופשה בת 9 ימים בהתאם לחגים והמועדים החלים במדינתו.

ניתן לקבל פרטים רלוונטיים במרכז שירות ומידע ארצי של רשות האוכלוסין וההגירה 3450 *. המוקד פועל בימים א'-ה' בין השעות 8:00 עד 12:00 . למידע נוסף ולהורדת טפסים למתן היתר להעסקת עובד זר ניתן להיכנס לאתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה.