שכחה מזדמנת, כמו קושי להיזכר בשם או במקום שבו הונחו המפתחות, יכולה להיות חלק מההזדקנות הטבעית. כאשר העצמאות, שגרת היומיום ויכולת השיחה וקבלת ההחלטות נשמרות, השכחה אינה מעידה בהכרח על מחלה. עם זאת, שינוי מתמשך או החמרה בזיכרון מצדיקים התייעצות עם רופא המשפחה.
ירידה בזיכרון בגיל מבוגר: מתי זו שכחה טבעית ומתי לפנות לרופא?
אורח חיים, בריאות ופעילות יומיומית משפיעים על תפקוד המוח ועל בריאותו
כולנו מאבדים מידי פעם את המפתחות, מגיעים למטבח ומגלים ששכחנו מה בכלל רצינו. רובנו שוכחים מידי פעם שם של מכר, מספר טלפון, איך קוראים לספר שסיימנו עכשיו. אנחנו צוחקים, "נו, זה הגיל", וממשיכים הלאה בחיינו.
אכן, כשמתבגרים הזיכרון נוטה להידרדר. ההיפוקמפוס, האזור במוח האחראי על יצירת ושחזור זיכרונות, מתחיל לתפקד בצורה פחות יעילה. הגוף אינו מצליח לייצר מספיק הורמונים וחלבונים האחראיים על שיקום תאי מוח, זרימת הדם למוח פוחתת, ספיגת חומרי המזון החיוניים נפגעת, והתוצאה - שכחה. כל עוד הנכם מתפקדים בצורה עצמאית, מצליחים לשמור על שגרת יומיום, מסוגלים להיזכר ולתאר את אירועי השכחה, מצליחים לנהל שיחה קולחת וכל תהליך השיפוט וקבלת ההחלטות שלכם תקינה, השכחה מוגדרת כחלק טבעי מהגיל.
*בכל מצב בו מצבי השכחה חמורים ממה שתואר לעיל, למשל: קיים קושי במילוי הוראות, קושי בביצוע פעולות יומיומיות, בלבול במקומות מוכרים, שיח מבולבל ולא ברור, מלים נשכחות, קושי בקבלת החלטות ו\או התנהגות חברתית לא נאותה - יש לפנות לרופא בהקדם.
אנשים רבים (במיוחד אנשים המגיעים עם היסטוריה רפואית משפחתית של דמנציה) חשים שינוי או הדרדרות במצבם ופונים לבדיקות. הסיבות לירידה בתפקוד קוגניטיבי הן רבות, וחלקן בהחלט ניתנות לטיפול, או לכל הפחות – להאטת ההידרדרות.
גורמים הפיכים הפוגעים בתפקוד הקוגניטיבי
- מצבים רפואיים ומחלות כגון מחלה וסקולארית (בכלי הדם). איזון המצב הרפואי על ידי הכרה בה, נטרול גורמי סיכון הגורמים לה (כגון איזון סוכרת, שיפור ערכי לחץ דם ושמירה על רמת כולסטרול תקינה), בהחלט עשוי להביא לשיפור במצב.
- תרופות שונות עשויות להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי ועל הזיכרון. בין התרופות הללו נמצאות גם תרופות פופולאריות כגון תרופות נגד צינון, משככי כאבים, תרופות שניתנות לבריחת שתן או כדורי שינה. הפסקת השימוש בתרופות או החלפתם לרוב מביאה לעליה בתפקוד הקוגניטיבי.
- חוסרים תזונתיים משפיעים על תפקוד קוגניטיבי. מומלץ מידי שנה לערוך בדיקת דם ל- b12 וחומצה פולית. אם קיים מחסור משמעותי, מומלץ לתת את התוסף ולערוך בדיקה חוזרת על מנת לוודא שיש ספיגה. במצב בו אם הספיגה של הוויטמינים אינה מספקת, ניתן לטפל.
- המצב הנפשי משפיע על התפקוד הקוגניטיבי. כ- 10% מהאוכלוסייה הקשישה סובלת מדיכאון, שבמרבית המקרים אינו מאובחן כמו שצריך. הדיכאון גורם לעצבות, פוגע במוטיבציה לפעולה, פגוע ביכולות החברתיות וברצון ליצירת קשרים, ופוגע במערכת החיסון. אדם מדוכא נמצא בסיכון להידרדרות בבריאותו הפיזית והקוגניטיבית. שילוב של טיפולים התנהגותיים וטיפול תרופתי, עשוי להקל על תסמיני הדיכאון ולהביא לשיפור בתפקוד.
- מצבי חיים כגון פרישה מהעבודה, אבדן של בן/בת זוג, מגבלה פיזית שפוגעת בניידות פוגעים ביכולתו של האדם לצאת מהבית ולעסוק בפעילויות אהובות גורמים לבדידות. בדידות גורמת לתחלואה גבוהה יותר, ומהווה גורם סיכון לדיכאון, לירידה בתפקוד הקוגניטיבי ולפגיעה בבריאות. ההתמודדות עם בדידות היא בסופו של דבר פשוטה יחסית, וכוללת שיחות עם אותו אדם, מציאת גורמי עניין והנגשתם אליו, הגברת מודעות המשפחה לצורך בחברה ובעיסוקים ואם יש צורך לפנות לגורמים התנדבותיים המגיעים לעזור ולשוחח עם הקשישים ולבלות איתם.
איך לשפר את הזיכרון בגיל מבוגר?
בכדי שהמוח יפעל בצורה המיטבית, חייב לאמן אותו. אורח חיים, בריאות ופעילות יומיומית משפיעים על תפקוד המוח ועל בריאותו.
הזיזו את הגוף
פעילות גופנית קבועה מפחיתה את הסיכון לחלות בסוכרת ובמחלות לב הגורמות לאובדן זיכרון. פעילות גופנית מסייעת לשלוט על מתחים וחרדות ומפחיתה דיכאון, כולם גורמים המשפיעים על זיכרון ועל פעילות קוגניטיבית. מחקרים חדשים מראים כי פעילות גופנית מונעת את התכווצות המוח ואיבוד זיכרון, וכי אנשים שצעדו באופן קבוע הפחיתו את הסיכוי לאובדן זיכרון בחצי.
הישארו חברותיים
שיחות קבועות, מפגשים חברתיים, עיסוק בתחביבים ושמירה על סדר יום ועל פעילות גופנית יכולים לסייע בהפחתת בדידות בגיל השלישי. כדאי למצוא פעילויות שמתאימות לתחומי העניין וליכולת האישית, ולשתף את המשפחה בצורך בחברה ובתעסוקה משמעותית.
בלאומית אפשר לפנות לרופא המשפחה ולעובדים הסוציאליים לקבלת תמיכה והכוונה, ובהתאם לצורך גם לשירותי בריאות הנפש ולקבוצות תמיכה. סדנת אורח חיים בריא לבני 65 ומעלה בלאומית משלבת גם שיח קבוצתי ומפגש בנושא חיזוק קשרים חברתיים. אם תחושת הבדידות נמשכת, ובמיוחד אם היא מלווה בעצב, בחוסר עניין או בירידה בתפקוד, חשוב לפנות לרופא המשפחה בלאומית.
איכלו בריא
פירות, ירקות ותה ירוק מכילים נוגדי חימצון המסייעים לשימור המוח. דגים, אגוזים וזרעי פשתן מלאים באומגה 3 החיוניים למוח ולזיכרון. לעומתם - קלוריות רבות מידי ושומן רווי פוגעים בזיכרון ומגבירים את הסיכוי לשבץ.
אל תדאגו
סטרס, מתח וחרדה גורמים לבעיות ריכוז ולקשיי זיכרון. מומלץ לפתח אסטרטגיות הרגעה ולמצוא אוזן קשבת שתסייע לכם. פעילויות מרגיעות כגון יוגה, שמיעת מוסיקה או תחביבים שונים, מסייעות בשליטה על רמות החרדה. אם הנכם מרגישים מתוחים וחרדים, מומלץ לפנות לרופא שלכם, להמשך בירור.
שנו הרבה
שינה חיונית להיווצרותם ואחסונם של זיכרונות חדשים. מחסור בשינה מאט את צמיחת תאי העצב במוח ויוצר הפרעות בזיכרון, בריכוז ובקבלת החלטות. מחוסר בשינה גם מוביל לדיכאון (שגם כן פוגע בשינה).
אל תעשנו
עישון פוגע בכלי הדם המובילים חמצן למוח.
אמנו את המוח
תשחקו משחקי אסטרטגיה כגון שחמט או ברידג', משחקי מלים כגון שבץ-נא, תשבצים, משחקי מלים או סודוקו. קריאת עיתונים, ספרים ושבועונים, מפעילים את המוח ומשאירים אותו חד. למידה של משהו חדש - משחק, מתכון, שפה זרה או מסלול נסיעה יסייע לכם בפיתוח יכולת הריכוז, והסקת מסקנות. בקורסים או הרצאות בנושאים מעניינים יפעילו את מוחכם ויאתגרו אותו.
הביטו סביבכם
גורמים בריאותיים וסביבתיים שונים משפיעים על הקשב והריכוז, על הזיכרון ועל התפקוד המוחי. תרופות שונות (ובינן כדורי שינה, אנטי היסטמינים, תרופות ללחץ דם, דלקות פרקים, תרופות לדיכאון ולחרדה ומשככי כאבים שונים), דיכאון, מחסור בוויטמין B12, בעיות בבלוטת התריס האחראי על חילוף החומרים, צריכת אלכוהול והתייבשות הנם דוגמאות למצבים בהם תתכן פגיעה. מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה, ולנסות להגיע לאיזון במצב הבריאותי ובטיפול בו.
שאלות נפוצות בנושא שיפור הזיכרון בגיל מבוגר
ההבדל המרכזי הוא מידת הפגיעה בתפקוד היומיומי. שכחה מזדמנת אינה בהכרח סימן לדמנציה, אך בלבול במקומות מוכרים, קושי לבצע פעולות שגרתיות, לעקוב אחר הוראות או לנהל שיחה, ושינויים בשיפוט ובהתנהגות מחייבים בירור רפואי. אי אפשר לאבחן דמנציה על סמך שכחה בלבד.
קשיי זיכרון יכולים להיות קשורים למחסור בשינה, מתח וחרדה, דיכאון, תרופות מסוימות, מחסור בוויטמין B12, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס או התייבשות. גם מצבים רפואיים המשפיעים על כלי הדם עלולים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי. חלק מהגורמים ניתנים לטיפול, ולכן חשוב לברר את הסיבה לשינוי.
אפשר להתחיל אצל רופא המשפחה, שיברר מתי החלו קשיי הזיכרון וכיצד הם משפיעים על התפקוד. הבירור עשוי לכלול סקירה של התרופות, הרגלי השינה והמצב הנפשי, ובדיקות דם בהתאם לצורך, למשל לבירור מחסור בוויטמין B12 או הפרעה בתפקוד בלוטת התריס. לפי הממצאים יוחלט אם נדרשת הערכה נוספת.
כן. תרופות מסוימות, ובהן כדורי שינה, תרופות נגד אלרגיה וחלק ממשככי הכאבים, עלולות להשפיע על הערנות, הריכוז והזיכרון. אם מתעורר חשד לקשר בין הטיפול התרופתי לשכחה, כדאי לבקש מרופא המשפחה סקירה של כלל התרופות שנוטלים. אין להפסיק טיפול או לשנות מינון באופן עצמאי.
מתח, חרדה ודיכאון עלולים לפגוע בקשב ובריכוז ולהקשות על הזיכרון. בדידות עלולה לצמצם קשרים ופעילויות ולהשפיע על הבריאות הנפשית והקוגניטיבית. קשר חברתי קבוע, עיסוקים משמעותיים ופנייה לעזרה מקצועית בעת הצורך עשויים לסייע.
שמירה על בריאות המוח משלבת פעילות גופנית קבועה, שינה מספקת, תזונה מאוזנת, קשרים חברתיים ופעילויות המעודדות חשיבה ולמידה. קריאה, לימוד שפה, משחקי אסטרטגיה או תחביב חדש יכולים להשתלב בשגרה. חשוב גם להימנע מעישון ולהקפיד על איזון מחלות רקע, כגון סוכרת ויתר לחץ דם.
מחסור בוויטמין B12 עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי, וטיפול במחסור עשוי לסייע כאשר הוא חלק מהגורם לקושי. עם זאת, לא כל בעיית זיכרון נובעת ממחסור בוויטמינים. כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי הצורך בבדיקות ובתוספים.
שכחה קלה היא חלק טבעי מהגיל, כל עוד מתפקדים באופן עצמאי, שומרים על שגרה ומסוגלים להיזכר ולתאר את אירועי השכחה.
כדי לשמור על הזיכרון חד, המוח צריך אימון יומיומי: משחקי אסטרטגיה כמו שחמט או ברידג', תשבצים, סודוקו ומשחקי מילים, קריאת עיתונים וספרים, ולמידה של משהו חדש, שפה, מתכון או מסלול נסיעה.
פעילות גופנית סדירה מונעת את התכווצות המוח ואובדן זיכרון, קשרים חברתיים מאתגרים את המוח ומפחיתים דיכאון וחרדה, ושינה מספקת חיונית ליצירת זיכרונות חדשים ולאחסונם.
בתזונה עוזרים פירות, ירקות ותה ירוק, ודגים, אגוזים וזרעי פשתן העשירים באומגה 3.
חלק מהגורמים לפגיעה בזיכרון הפיכים: סוכרת ולחץ דם לא מאוזנים, חסר בוויטמין B12, בעיות בבלוטת התריס, דיכאון, התייבשות, ותרופות שונות כמו כדורי שינה, אנטי-היסטמינים ומשככי כאבים, ולכן מומלץ לבדוק מדי שנה B12 וחומצה פולית ולהתייעץ עם רופא המשפחה על איזון המצב הבריאותי והטיפול.
קושי במילוי הוראות, בלבול במקומות מוכרים, שיח לא ברור או קושי בקבלת החלטות מחייבים פנייה לרופא בהקדם.
שכחה נחשבת טבעית כל עוד מתפקדים באופן עצמאי, שומרים על שגרה, מנהלים שיחה קולחת ומסוגלים להיזכר ולתאר את אירועי השכחה. פונים לרופא בהקדם כשיש קושי במילוי הוראות או בפעולות יומיומיות, בלבול במקומות מוכרים, שיח מבולבל, מילים שנשכחות או קושי בקבלת החלטות.
שיחות קבועות, מפגשים חברתיים, עיסוק בתחביבים ושמירה על סדר יום ועל פעילות גופנית יכולים לסייע בהפחתת בדידות בגיל השלישי. כדאי למצוא פעילויות שמתאימות לתחומי העניין וליכולת האישית, ולשתף את המשפחה בצורך בחברה ובתעסוקה משמעותית.
בלאומית אפשר לפנות לרופא המשפחה ולעובדים הסוציאליים לקבלת תמיכה והכוונה, ובהתאם לצורך גם לשירותי בריאות הנפש ולקבוצות תמיכה. סדנת אורח חיים בריא לבני 65 ומעלה בלאומית משלבת גם שיח קבוצתי ומפגש בנושא חיזוק קשרים חברתיים. אם תחושת הבדידות נמשכת, ובמיוחד אם היא מלווה בעצב, בחוסר עניין או בירידה בתפקוד, חשוב לפנות לרופא המשפחה בלאומית.
קודם כל לרופא המשפחה או לעובד הסוציאלי במרכז הרפואי של לאומית, שיכולים לכוון לקבוצת תמיכה, לסדנת אורח חיים בריא לגיל 65 ומעלה או לטיפול רגשי. במקביל פועלים קווי תמיכה חיצוניים: המוקד לאזרחים ותיקים 8840*, מתנדבי ביטוח לאומי 9696* וער"ן 1201.
