אל תחכי לתסמינים - בדיקות סקר תקופתיות

בדיקת משטח צוואר הרחם, HPV, מאתרת את הימצאות נגיף הפפילומה מעל הסף הקליני ומבדלת את זן הנגיף.
הבדיקה חדשנית ורגישה ברמה של 92% ומשמשת כקו ראשון לאיתור וגילוי מוקדם של תאים טרום סרטניים וסרטן של צוואר הרחם.
בדיקת HPV PCR cervical screen מחליפה את בדיקת הפאפ - PAP Smear

הבדיקה כוללת לקיחת משטח מהנרתיק על ידי רופא/ת נשים.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• נשים בנות 25 עד 54 - אחת לשלוש שנים.
• נשים בקבוצת סיכון גבוה, בהתאם להמלצת רופא/ה.

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל: בכל שנה מאובחנות כ־5,500 נשים חדשות. השכיחות עולה עם הגיל, אך המחלה יכולה להופיע גם בגילים צעירים יותר.

למרות שכיחותה, לסרטן השד יש גם את אחד ממקרי ההצלחה הגדולים ביותר של הרפואה המודרנית – כאשר הוא מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה עולים ליותר מ־90%.

ממוגרפיה היא צילום רנטגן ייחודי של השדיים, שמאפשר לזהות שינויים ברקמת השד עוד לפני שניתן לחוש בגוש במישוש עצמי או בבדיקה גופנית.

הבדיקה מתבצעת במכון דימות ייעודי, במכשיר שמכווץ בעדינות את השד כדי לקבל תמונה ברורה. למרות אי־הנוחות הקצרה, הבדיקה נמשכת דקות ספורות בלבד.

מי צריכה להיבדק ומתי?

• נשים בגילים 50–74: זכאיות להזמנה יזומה אחת לשנתיים, ללא תשלום במסגרת סל הבריאות.
• נשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד – זכאיות לבדיקה אחת לשנה מגיל 40, או מגיל צעיר בעשר שנים מגיל האבחון של הקרובה (המוקדם מביניהם).

למידע נוסף

בקרב נשים ממוצא אשכנזי או אתיופי (מלא או חלקי – לפחות אחד מהסבים/סבתות) קיימת זכאות לבדיקת סקר גנטית לאיתור מוטציות שכיחות בגנים BRCA1 וBRCA2 . מוטציות אלו מעלות משמעותית את הסיכון לסרטן השד והשחלה, ובמידה פחותה גם לסרטן לבלב.

הבדיקה מתבצעת באמצעות בדיקת דם רגילה, לאחר פגישה מקדימה עם אחות סקר ומילוי שאלון היסטוריה משפחתית. התוצאות מתקבלות לרוב בתוך כחודשיים. 
במקרה של תוצאה חיובית (נשאות), הנבדקות מופנות לייעוץ גנטי שבו מוסברות אפשרויות המניעה, המעקב והטיפול.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

את הבדיקה ניתן לעשות בכל גיל.  

חשוב לדעת

הבדיקה בודקת מוטציות שכיחות בלבד. תוצאה שלילית אינה שוללת נטייה תורשתית לסרטן.

רוב מקרי סרטן השד אינם נובעים מגורם גנטי, ולכן גם עם תוצאה תקינה יש להמשיך במעקב ובבדיקות הסקר לפי ההנחיות הכלליות.

למידע נוסף

בדיקת אולטרסאונד של הבטן נועדה לאתר מפרצת באבי העורקים (Abdominal Aortic Aneurysm) – התרחבות לא תקינה של כלי הדם הראשי בבטן.
מפרצת באבי העורקים עלולה להישאר ללא סימפטומים במשך שנים, אך קיימת סכנה לקרע פתאומי, מצב מסכן חיים. בדיקת אולטרסאונד היא מהירה, לא פולשנית וללא קרינה, ומאפשרת גילוי מוקדם.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• מומלצת לגברים בגיל 65–75 שעישנו בעבר או עדיין מעשנים – בדיקה חד־פעמית.
• לנשים, הסיכון נמוך משמעותית ולכן לא מומלץ לבצע סקר שגרתי. עם זאת, במקרים של סיפור משפחתי של מפרצת או גורמי סיכון נוספים, ניתן לשקול את הבדיקה לפי שיקול דעת רפואי.

עודף משקל והשמנה מגבירים סיכון למחלות לב, סוכרת וסרטן.

משקל נמדד בביקור שגרתי אצל רופא/ת המשפחה.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• אחת לשנתיים עד גיל 19
• מבוצע לפי שיקול דעת קליני בין גיל 20 ל-65 
• פעם בשנה מעל גיל 65

לחץ דם גבוה (המכונה גם יתר לחץ דם) מעיד על תנגודת גבוהה בעורקי הגוף, ועלול להחמיר את תהליך הטרשת בהם.

טרשת שאינה מאובחנת ומטופלת בזמן עלולה להתפתח לחסימה קשה או מוחלטת בעורקים ולנזקים באיברים שהם מובילים אליו את הדם, דבר שעלול לגרום לבעיות כגון - קשיי תפקוד והליכה, ירידה בראייה עד עיוורון, ירידה בתפקוד הכלייתי, ואף שבץ והתקף לב.

לחץ דם נמוך, אגב, אינו נחשב למחלה.

הבדיקה מתבצעת במדידה פשוטה אצל רופא/ה או אח/ות.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• בילדים - לקבוצות סיכון 
• גיל 16 או 17, לקראת גיוס
• בין גיל 20-29, פעם ב- 5 שנים
• בין גיל 30-39, פעם ב- 3 שנים
• בין גיל 40-65, פעם בשנה עד שנתיים, בהתאם לתוצאות ערכי המדידות.
• מעל גיל 65, פעם בשנה עד שנתיים, בהתאם לתוצאות ערכי המדידות.
• אם קיימים גורמי סיכון למחלת לב, יש לבצע מדידה פעם בשנה.

בדיקה המודדת את רמת הכולסטרול והטריגליצרידים בדם. הטריגליצרידים וה"כולסטרול הרע" (LDL) עלולים להוביל להתפתחות של טרשת עורקים, ולכן רמה גבוהה שלהם מחייבת התייחסות טיפולית.

זוהי בדיקת דם פשוטה שלפניה תידרשו להיות בצום בין 8 ל־12 שעות.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• מגיל 35, פעם בחמש שנים 
• מעל גיל 65, בדיקה חד פעמית של כולסטרול ו- HDL. 

סוכרת מסוג 2 הפכה למגיפה של החיים המודרניים ומושפעת מהשמנת יתר, מאכילה מרובה של סוכרים ומהיעדר פעילות גופנית.

מחלת הסוכרת גורמת לנזקים לאיברים שונים – לב, מוח, עיניים, כליות ואיברים היקפיים.

השתנת יתר, צימאון הולך ומתגבר ותחושות נמלול בקצות הגוף עשויים לרמז על התפתחות סוכרת, אך בדיקת דם פשוט, בדיקת סוכר בצום של 8 שעות יכולה לאתר אותה עוד בטרם הופיעו הסימנים הראשונים.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• מגיל 35 עד גיל 70, לקבוצות סיכון

לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל. הוא מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. בישראל מאובחנים מידי שנה כ-3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת, בכל הגילים. סרטן המעי הגס שכיח במיוחד מעל גיל 50. גילוי המחלה בשלב מוקדם מגביר את הסיכויים להחלמה לכ- 90%

יש לתת דגימת צואה למעבדה באמצעות ערכה מיוחדת.

מידע נוסף בקישור

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• בין הגילים 50-75 יש לערוך את הבדיקה פעם בשנה

בדיקה שנועדה לאתר את סרטן המעי הגס. זוהי בדיקה פולשנית ובמהלכה מוכנס צינור לפי הטבעת לצורך הסתכלות.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• את הבדיקה מומלץ לעשות החל מגיל 50 או בהתייעצות עם רופא המשפחה.
• לקוחות בסיכון גבוה לחלות בסרטן מעי הגס יש להתייעץ עם הרופא/ה.

בדיקת צפיפות עצם נועדה לאבחן אוסטיאופורוזיס - מצב שבו העצמות נעשות חלשות ונשברות בקלות.

הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר הדמיה בקרני X בעוצמה נמוכה (DEXA) ללא כאב, ובזמן קצר.

אוסטיאופורוזיס שכיחה בעיקר בקרב נשים לאחר גיל המעבר או במצבים רפואיים מסוימים.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• נשים מגיל 65 ומעלה, גברים מגיל 70 – אחת ל־5 שנים, או מוקדם יותר אם יש גורמי סיכון.
• גברים ונשים מגיל 50 עם סיכון מוגבר (שבר קודם, טיפול בסטרואידים, היסטוריה משפחתית, משקל גוף נמוך) – בהתאם להמלצת רופא/ה.

בדיקת CT חזה במינון קרינה נמוך היא בדיקת הדמיה מתקדמת שמאפשרת לזהות מוקדים קטנים בריאות בשלבים מוקדמים של סרטן הריאות.

הבדיקה מיועדת למעשנות ולמעשנים כבדים בהווה או למי שהפסיקו לעשן ב־15 השנים האחרונות.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• נשים וגברים בגיל 50–80, מעשנים פעילים או לשעבר, עם היסטוריה של 20 שנות חפיסה לפחות.
• ההחלטה על הבדיקה נעשית בהתייעצות עם רופא/ת המשפחה, משום שהבדיקה אינה מיועדת לכלל האוכלוסייה.
• כיום הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות, אך קיימות תוכניות ייעודיות ובדיקות פרטיות.

חשוב לבצע בדיקות ראייה יזומות כדי לאתר קוצר או רוחק ראייה ובעיות אחרות שעלולות להשפיע על הלמידה, נהיגה ואיכות החיים. 

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• נוער ללא בעיות קודמות מומלץ להיבדק אחת ל־2–3 שנים
• נוער שמרכיבים משקפיים או עדשות מגע רצוי להיבדק אחת לשנה או שנתיים כדי לעקוב אחר שינויים במספר
• עד גיל 40 - ניתן להסתפק בבדיקה כל 5–10 שנים אם אין תלונות
• בין גיל 40 ל-54 רצוי להיבדק כל 2–4 שנים
• מגיל 55–64 כל 1-3 שנים
• מגיל 65 ומעלה מומלץ על בדיקה שנתית
• בכל מקרה של ירידה בראייה, כאבי ראש או קושי בקריאה – כדאי לפנות לבדיקה מיידית.

בדיקת עיניים אצל רופא/ת עיניים כוללת גם בדיקת קרקעית העין, היכולה לאתר מוקדם מחלות כמו גלאוקומה, סוכרת או יתר לחץ דם. 

מתי יש לעשות את הבדיקה?

• עד גיל 40 מומלץ לבצע לפחות בדיקה אחת, גם אם אין בעיות.
• בין גיל 40–65 מומלץ להיבדק אחת לשנתיים
• מגיל 65 ואילך – פעם בשנה
• במקרה של גורמי סיכון כמו סוכרת, יתר לחץ דם או סיפור משפחתי של מחלות עיניים – רצוי להיבדק כבר מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר (לעיתים אחת לשנה).
• הופעת תסמינים כמו ירידה חדה בראייה, כאבים בעין או ראייה כפולה מחייבת בדיקה מיידית.

בחינה של שומות ונקודות חן בעזרת דרמטוסקופ על ידי רופא/ת עור, וקביעה אילו מן השומות זקוקות לבחינה נוספת. יומלץ על ביופסיה של שומה חשודה לבחינה פתולוגית על מנת לקבוע אם השומה סרטנית או לא.

המשך הטיפול ייקבע בהתאם לממצאים.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

מומלץ לפנות לרופא עור אחת לשנה בכל גיל, לסקירת שומות שגרתית. 

ביקור רופא/ת שיניים ושינן/ית חיוניים לשמירה על בריאות הפה. בדיקות אלו יכולות לזהות בעיות פוטנציאליות כמו חורים או מחלת חניכיים בשלב מוקדם, לפני שהן הופכות למורכבות ועושות נזק בריאותי. 

מתי יש לעשות את הבדיקה?

יש לגשת לביקור אצל רופא/ת שיניים פעם בשנה, מגיל הופעת השיניים הראשונות. 

למידע נוסף 

בדיקת דם המודדת את רמת החלבון ליפופרוטאין (a), שהוא גורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם. ערכים גבוהים עלולים להצביע על סיכון מוגבר לטרשת עורקים ושבץ, גם אם יתר בדיקות השומנים תקינות.

זוהי בדיקת דם פשוטה במעבדה.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

מגיל 35 - מומלץ לבצע לפחות פעם אחת בחיים.

בדיקה הבוחנת את הפעילות החשמלית של הלב ויכולה לגלות הפרעות קצב, עדות לאוטם ישן או שינויים אחרים בתפקוד הלב.

אלקטרודות מונחות על החזה והגפיים, ומכשיר האק״ג מתעד את פעילות הלב. הבדיקה מהירה, לא פולשנית וללא כאב.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

בגיל 40 עד 64, פעם אחת בחיים, כבדיקת בסיס להשוואה בהמשך.

שאלון קצר או שיחה עם רופא/ת המשפחה או איש צוות רפואי. נועד לזהות מוקדם מצבי דיכאון, נטיות אובדניות או חשיפה לאלימות במשפחה.

מתי יש לעשות את הבדיקה?

בכל גיל, לפי שיקול דעת רפואי, ובמיוחד בגיל ההתבגרות, בהריון ובתקופות של סיכון מוגבר

כלי מובנה להערכת מצב בריאותי, רגשי וחברתי של מתבגרים. HEADSS מתייחס ל: Home, Education/Employment, Activities, Drugs, Sexuality, Suicide/Depression, באצעות ראיון אישי ודיסקרטי עם הרופא/ה האישיים 

מתי יש לעשות את הבדיקה?

לנערות ולנערים בגיל 13 עד 19 לפי הצורך, כחלק ממעקב בריאות.

• פפילומה – מגן מפני וירוס הפפילומה שיכול לגרום לסרטן צוואר הרחם, פי הטבעת, הפות והנרתיק. החיסון ניתן בכיתה ח’. ניתן להשלימו עד גיל 26 במסגרת סל הבריאות, ולאחר מכן באופן פרטי. 
• שפעת עונתית – מונע תחלואה בשפעת וסיבוכיה, במיוחד בקבוצות סיכון. החיסון ניתן פעם בשנה לכלל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה.
• קורונה (COVID-19) – מגן מפני הדבקה ומחלה קשה. ניתן פי הנחיות משרד הבריאות - לרוב אחת לעונה, בדגש על אוכלוסיות בסיכון.
• טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap/Td) – מגן מפני מחלות חיידקיות מסכנות חיים. מומלץ כל 10 שנים לכלל האוכלוסייה; בנוסף, חיסון שעלת בכל הריון (שבועות 27–36).
• MMR (חצבת, חזרת, אדמת) – מונע זיהומים נגיפיים ומומים בעובר. ניתן לנשים בגילי 18–45 שאינן מחוסנות, לפני היריון.
• אבעבועות רוח (Varicella) – מגן מפני סיבוכים בנשים לא מחוסנות או שלא חלו. ניתן לנשים בגיל הפוריות (לא בהריון) שלא חוסנו ולבני בית של מדוכאי חיסון.
• פנוימוקוק – מגן מפני דלקת ריאות וזיהומים חיידקיים קשים. ניתן מגיל 65 לכלל האוכלוסייה; גם בגילים צעירים יותר בקבוצות סיכון (חולי ריאות, לב, מדוכאי חיסון).
• מנינגוקוק – מגן מפני דלקת קרום המוח וזיהומים חיידקיים נדירים אך קשים. ניתן לפי קבוצות סיכון (חסרי טחול, מדוכאי חיסון, מטיילים למדינות אנדמיות).
• HiB (המופילוס אינפלואנזה B) – מגן מפני דלקות קרום המוח וזיהומים חיידקיים קשים. ניתן לקבוצות סיכון בלבד.
• הפטיטיס B – מונע זיהום נגיפי בכבד, סיבוכים כרוניים וסרטן כבד. ניתן לכלל האוכלוסייה הלא מחוסנת; בדגש על קבוצות סיכון (צוותים רפואיים, נשאי נגיף במשפחה, מטופלים בסיכון).
• הפטיטיס A – מונע זיהום נגיפי בכבד. ניתן לנוסעים לאזורים אנדמיים, מזריקי סמים, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, ולכל מי שמעוניין.
• שלבקת חוגרת (Herpes Zoster) – מונע התפרצות חוזרת של אבעבועות רוח בגיל מבוגר. ניתן מגיל 60 ומעלה (בסל הבריאות), אפשר מגיל 50 במסגרת הביטוחים המשלימים.