אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
האם הורים צריכים לדבר עם ילד בעל עודף משקל על משקלו או האם עליהם להימנע משיחה בנושא? הורים לילד כזה אובדי עצות ומתמודדים עם הדילמה הבאה: אם הם ידברו על הנושא הם עלולים לבייש את הילד או לגרום לו הפרעת אכילה. ומאידך, אם הם לא יאמרו דבר, הם מזניחים טיפול בבעיית ההשמנה. אז האם על הורים לדבר או לשתוק?
מחקר שפורסם בג'ורנל של הפרעות אכילה ומשקל טוען שהורים, למרות שכוונתם טובה, מעירים לילד על משקלו וגורמים להתנהגויות דיאטה לא בריאות, זלילות והפרעות אכילה ובעצם גורמים להשמנה. כמו כן, הם גורמים לילד להפנים סטריאוטיפים שליליים על משקל גוף. ההשפעה הרסנית יותר בעיקר על בנות עקב המסרים החברתיים. הערה של הורה על משקל הבת יכול לגרום לחוסר סיפוק כרוני עם משקלה כל חייה, גם אם אינה בעודף משקל.
מחקרים נוספים הראו שהורים המעודדים הרזיה של בני נוער, גורמים להם להיות בסיכון גדול יותר להערכה עצמית נמוכה ודיכאון. כמו כן נמצא שהערות מעטות משפיעות בצורה דומה כמו הערות רבות כל הזמן.
הגישה לילד בן 8 אינה דומה לילד בן 16. עם ילדים צעירים יש לדבר פחות ולעשות יותר. פשוט לעשות שינויים באורח החיים שיובילו לתוצאה של משקל בריא יותר. גייסו את כל המשפחה לחיות יותר בריא. הכניסו בריאות הביתה בדרך מהנה של קניות, בישולים וספורט יחדיו. זה עדיף על שיחה ישירה שתפגע בביטחונם העצמי. להורים של ילדים צעירים יש יותר שליטה על מה שהם אוכלים. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, הורים לא צריכים לדבר על משקל, דיאטה וקלוריות אלא רק לעודד ילדים לאורח חיים בריא. חלק ניכר מהילדים הקטנים אינם רואים את הקשר בין מזון וחוסר פעילות לבין איך שגופם נראה. כמו כן, הם אינם מבינים את הקשר בין השמנה למחלות ולכן יותר פשוט לומר להם לדוגמה "אם תאכל הרבה ירקות ותשחק יותר בחוץ, תרוץ בלי להתעייף". נושא השיחה צריך להיות מה המזון תורם לגופנו, כמו אנרגיה לרוץ, לקפוץ, לשחק וללמוד טוב יותר ולא לדבר על דברים רעים שיקרו לנו מאוכל גרוע. בנוסף, אורח חיים בריא הוא שיחה גם על זמן מסכים וזמן שינה.
על ההורים לשדר חזית אחידה. הם מודל חיקוי, לא מספיק לעודד התנהגות בריאה אצל הילד אם ההורים אינם עושים אותה. הורה צריך לומר כמה כייף לאכול תפוח עץ במקום קינוח משמין וכמה מהנה פעילות גופנית. יש להתייעץ עם דיאטנית לגביי השינויים באורח החיים של ילדים צעירים, ללא הילד.
ילדים גדולים יותר ובני נוער שמחליטים לבד על מזון שאלו אותם לדעתם במקום לומר להם את שלכם. למשל "כיצד אתה מרגיש עם אורח חייך? או "האם אתה מודאג מהדרך בה אתה מזין את הגוף?" גרמו להם לחשוב במושגים כאלו. לעיתים הפרעות אכילה במתבגרים כמו זלילות, או הגבלות מזון היא דרך להתמודד עם רגשות חזקים שהם חווים. הורים צריכים לשים לב לרגשות ולתעל אותם בדרכים בריאות.
שאלו את דעת הילד על כל דבר כולל השינויים שאתם עושים בבית. דברו בצורה רגישה על המשקל והשינויים באורח החיים וכבדו את המוכנות של הילד לשינוי. כפיית שינוי כאשר הילד אינו מוכן משיג את התוצאה ההפוכה. במקום, שאלו אותם כיצד הם מרגישים בקשר לכך, מה המטרות שלהם ותאמרו להם שאתם תמיד שם עבורם.
לסיכום, אנחנו וילדנו חיים בחברה המבקרת משקל עודף ובאותו זמן מציעה הזדמנויות ופרסומות לזלילות יתר. הדילמה של ההורים היא שילדיהם יהיו בריאים אבל גם יגדלו עם דימוי גוף חיובי.
ביקורת ואשמה גורמים לילדים תחושה רעה עם עצמם ולא יוצרים שינוי. חשוב לראות את הילד ולא את המספרים על המשקל. ילד הוא יותר ממשקל, שבחו אותו על כל החיוב שבו כדי שתהיה לו הערכה עצמית טובה להתמודד גם עם נושאי המשקל. הדגישו ושוחחו (ובעיקר עשו) על חשיבות בריאות והתנהגות בריאות ולא על רזון.
