מה עושים עם נזלת בילדים?
הצטננות נגרמת על ידי וירוס שתוקף את הגוף ומועבר מאדם לאדם באמצעות מגע או דרך האוויר (למשל בשיעול). למרות השם "הצטננות", היא אינה נגרמת ממזגן, חימום, רוח או קור. זיהום בדרכי הנשימה העליונות (URI) הוא תופעה נפוצה במיוחד בחורף, ומתבטא בנזלת, גודש באף, שיעול ולעיתים גם חום, כאב גרון, אדמומיות בעיניים או צרידות. ילדים נוטים להידבק בזיהומים מסוג זה מספר פעמים בשנה.
נזלת (ריניטיס) מסייעת לגוף להיפטר מהווירוס, אך לעיתים גורמת לקושי בנשימה, בעיקר בלילה, לקושי באכילה ולאי־שקט – במיוחד אצל תינוקות קטנים שנושמים בעיקר דרך האף. לכן, כאשר האף סתום, מומלץ להשתמש בטיפות מי מלח ללא מרשם. ניתן גם להכין בבית: כוס מים פושרים עם חצי כפית מלח.
לתינוק:
יש לטפטף 3 טיפות מי מלח לכל נחיר, להמתין כ-10 דקות ואז לשאוב את הנוזלים בעזרת שואב אף ייעודי לתינוקות. לאחר מכן לחזור על הפעולה בנחיר השני.
לילד גדול יותר:
להשכיב את הילד, לטפטף 3 טיפות לכל נחיר, להמתין כדקה ולבקש ממנו לקנח את האף. לאחר מספר דקות, לחזור על הפעולה בנחיר השני.
ניתן לחזור על הפעולה מספר פעמים ביום, לפי הצורך, עד לניקוי האף.
יש דעות רבות לגבי טיפול בהצטננות.
אחת האמירות הנפוצות היא ש"חלב גורם לליחה" – אך אין לכך בסיס מדעי, ואין המלצה לשנות את התזונה של ילד מצונן.
הורים רבים מבקשים מהרופא תרופות "נגד שיעול", ולעיתים אכן ניתן מרשם לסירופ. עם זאת, מחקרים רבים הראו כי תרופות אלו אינן יעילות יותר מפלצבו (כמו מים). חלק מהתרופות מכילות ויטמין C, גואיפנזין או דקסטרומתורפן.
ישנם מחקרים שמצאו כי תוספי אבץ (לילדים מעל גיל 5) עשויים לעזור, אך מחקרים אחרים לא מצאו השפעה.
קודאין, שנחשב יעיל לשיעול, מסוכן לשימוש בילדים קטנים ואסור לשימוש מתחת לגיל שנתיים.
תכשירים צמחיים (כגון אכינצאה) לא נבדקו באופן מדעי מספק, וגם שימוש במכשיר אדים לא הוכח כיעיל.
לעומת זאת, נמצא כי מתן כמות קטנה של דבש יכול להקל על שיעול (סבתא צדקה), אך חשוב לזכור שאין לתת דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה בשל סיכון לבוטוליזם.
יש לפנות לרופא/ה במקרים הבאים: