היא מאדימה, בוכה, מתאמצת. וכלום. לא יוצא. יום, יומיים. הבטן נפוחה וכואבת. התינוקת לא רגועה. והקקי? לא יוצא.
עצירות היא תופעה של קושי בהטלת צואה. עצירות תתבטא בצואה קשה, שהוצאתה גורמת למצוקה (כגון בכי, עצבנות או כאב) אצל התינוק. סימנים נוספים שיכולים להעיד על עצירות הם גזים וצואה עם ריח חריף, אובדן תיאבון ובטן נוקשה. לעיתים עצירות תלווה במעט צואה נוזלית.
עצירות נגרמת מכיוון שמערכת העיכול של תינוקות רגישה מאד ומושפעת בקלות משינויים בתזונה.
תינוקות רבים מתחילים לסבול מעצירות בעקבות תחילת מזונות מוצקים בעקבות קושי של הגוף להתמודד עם המזונות ולפרקם בצורה יעילה. עצירות יכולה להופיע גם בעקבות התייבשות או מחלה. אלרגיות או רגישויות לסוגי מזון מסוימים משפיעים על מרקם הצואה וישנם גם מחלות מולדות הגורמות לקשיים במתן צואה (נדיר מאד). גם במהלך תקופת הגמילה מחיתולים יש עליה במספר המקרים של עצירות, אך כאן העצירות היא על רקע רגשי-התנהגותי.
קושי בהוצאת הצואה הקשה שהצטברה במעי יכולה לגרום לסדקים סביב פי הטבעת, לדימום ולכאב. חשש מכאב והימנעות ממתן צואה בעקבות כך יכולים להחריף את הבעיה.
עבור תינוקות הניזונים מחלב אם הטווח התקין הוא רחב ובקרב אמהות, הססמה המוכרת היא "שבע פעמים ביום או פעם בשבעה ימים". צואה של תינוק יונק (עד לגיל תחילת מוצקים) דומה לחרדל גרגירי צהוב.
עבור תינוקות הניזונים מתמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות, פורמולה) הצפי הוא לחיתולים מלוכלים כפעמיים ביום עד גיל שנה. עד לשלב בו תינוק מתחיל לאכול מוצקים הצואה תהיה פחות או יותר אחידה במראה, במרקם של חמאת בוטנים ובגוונים של חום.
כל שינוי בתזונה, הוספת ויטמינים, מחלות וכיו"ב יכולים להשפיע על מראה הצואה.
גורמי הסיכון השכיחים לעצירות הם: היסטוריה משפחתית של עצירות, אלרגיה לחלב פרה ואולי גם תזונה דלה בסיבים. בדרך כלל העצירות מתחילה באירוע קשה אחד, לאחריו הילד/ה נמנעים מעשיית צרכים, הצואה מתייבשת ומתקשה במעי, מה שמקשה עוד יותר על היציאה. גם גמילה מאוחרת מחיתולים עלולה להוביל לעצירות.
לטיפול בעצירות יש צורך בשינוי התזונה. לילדים מעל גיל שנה יש להגביל מוצרי חלב (במיוחד חלב פרה או שוקו) ולהרבות בפירות וירקות (שלוש פעמים ביום), עדיף פירות לא מבושלים. ניתן לתת תמרים, שזיפים, תאנים, ברוקולי וכרוב. שימוש בקמח מלא ובמוצרים ללא קמח לבן יכול גם לסייע. לאחר ארוחה מומלץ שהילד/ה ישתו מים או מיץ, גם כאשר היציאות תקינות. חשוב להימנע ממתן כמות גדולה של ביצים.
בשלב הגמילה מחיתולים, מומלץ לעודד את הילד/ה לנסות ללכת לשירותים כ־10 דקות לאחר הארוחה. תזכורת וקביעת זמן קבוע לניסיון ישיבה בשירותים יכולות לעזור. אין לכפות גמילה מילד/ה שמתנגדים לכך.
אם כל אלה אינם מסייעים, ניתן לשקול שימוש בתרופות לריכוך הצואה, כמו שמן פראפין, פגלקס, אבילק או תכשירים אחרים. אם התרופה אינה עוזרת, יש לפנות לרופא/ה לייעוץ.
עד לפתרון מלא של העצירות, ניתן להקל על הכאב בפי הטבעת באמצעות אמבטיה פושרת. בנוסף ניתן להשתמש בנר גליצרין. אם הכאב נמשך, ייתכן שיהיה צורך בביצוע חוקן במרפאה.