הפרעות התנהגות בילדים ונוער

לאחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר דיווחים על בעיות התנהגות בקרב ילדים ונוער. האם ישנה עליה בכמות ובשכיחות, או שיש פשוט יותר מודעות לתופעות הללו?

ילד מרים משקולות

האמת שזה לא כל כך משנה. מה שברור הוא שישנה כמות הולכת וגדלה של ילדים שמאובחנים עם הפרעות התנהגות מסוג זה או אחר. צמיחה זו דורשת מכל הורה להכיר את התופעות השונות, כדי שיוכל לשים לב מתי הילד או המתבגר הופכים להיות מסתם "ילדים קשים", לילדים עם אתגר מיוחד שצריך לטפל בו באופן מכוון. חשוב במיוחד להורים להכיר את סוגי הפרעות ההתנהגות השונות, את הסימנים השונים שמופיעים אצל ילדים עם בעיות אלו, ואת דרכי התמודדות עם ילדים אצלם מזהים ההורים בעיות התנהגות.

סוגי הפרעות

כשמדברים על הפרעות התנהגות אצל ילד מסוים, חשוב לשים לב לתסמינים של ההפרעה כדי להצליח להגדיר אותה בצורה טובה. ישנם מספר אבחנות נבדלות להפרעות התנהגות בילדים, כשכל אחת מהן דורשת גישה טיפולית שונה.

באופן עקרוני אפשר לחלק את ההפרעות ל:

  • בעיות התנהגותיות
  • בעיות רגשיות
  • בעיות התפתחותיות

במאמר זה נתמקד בשני הסיווגים הראשונים, וניתן דוגמאות לכמה מהבעיות ההתנהגותיות והרגשיות השכיחות. עם זאת, צריך לזכור שבעיות התפתחותיות שונות יכולות להופיע אצל ילדים, ויש חשיבות לוודא שלילת אוטיזם ובעיות התפתחותיות דומות, כחלק מתהליך הבירור.

בעיות התנהגותיות

בעיות התנהגותיות הם שם כולל למגוון הסתמנויות – חלקן קשות יותר וחלקן פחות – שכוללות את ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר אצל ילדים ובני נוער. בין השאר, הן כוללות את הפרעות הקשב והיפראקטיביות (המוכרת בשם ADHD), הפרעת התנהגות (Conduct Disorder, CD) והפרעת התנגדות (Oppositional defiant disorder ,ODD). הרבה פעמים, גם אנשי מקצוע עלולים להתבלבל לעיתים בין שתי ההפרעות האחרונות, ואנחנו ננסה לעשות סדר ביניהם:

הפרעת התנהגות – CD

הפרעה חמורה, שמתבטאת במופעי התנהגות קשים וחוזרים של הילד הסובל ממנה. בין השאר, מופעים אלו כוללים:

  • אלימות (כלפי אנשים או כלפי בעלי חיים),
  • התנהגות אגרסיבית,
  • פגיעה פיזית או מינית,
  • איומים קשים על הסביבה,
  • גניבה
  • חבלה

הילד שסובל מהפרעת התנהגות מתואר על ידי סביבתו, בדרך כלל, כילד "קר" או חסר רגש, כזה שמתקשה להבחין בכלל ברגשות של אחרים.

הפרעת התנגדות - ODD

מכונה בשפה המקצועית הפרעה מרדנית-מתריסה. היא מאופיינת על ידי:

  • התנגדות עמוקה לסמכות
  • "פתיל קצר"
  • נטייה להתקפי זעם כלפי בעל הסמכות
  • מרבים להתווכח עם מבוגרים ולסרב להוראותיהם.

גם אצל חלק גדול מהילדים האלו יש תחושה של קור ונקמנות מסוימת, אך בדרך כלל היא מופנת דווקא לבעלי הסמכות. יש לציין כי רוב הילדים נוטים להתנהגות כזו בשלב כזה או אחר בחיים, אך אנו נאבחן את ההפרעה אצל ילדים בהם ההתנהגות המרדנית יוצאת משליטה, ומתרחשת באופן תדיר וקיצוני בהשוואה לילדים ולבני נוער אחרים. אחד הקריטריונים לאבחנה ב- ODD הוא התמשכות של חצי שנה לפחות בתסמיני המרדנות הקשה.

בעיות רגשיות

בעיות רגשיות אצל ילדים הן תופעה נפוצה, שכוללת מנעד רחב של מצבים וחוויות שעוברות על הילד. כל ילד נתקל למעשה במכשולים רגשיים ובמצבים של התמודדות עם סיטואציות חדשות המעוררות רגשות שונים. כמו כן, ילדים חווים באופן חזק פחדים ותחושות מצוקה. מרבית הפחדים חולפים במשך ההתבגרות, אך לעיתים ישנם פחדים שמעמיקים והופכים לפוביות, בהן יש לטפל לפני שהן גורמות לנזקים.

הפרעה בוויסות מצב הרוח (Disruptive mood dysregulation disorder, DMDD)

אחת ההפרעות השכיחות בילדים. ילדים הלוקים בהפרעה זו נראים לעיתים כאילו הם בסך הכל חווים בעוצמה את גיל ההתבגרות, אך אבחון ההפרעה מעיד על מצב מורכב יותר שיש לטפל בו.

תסמיני ההפרעה הם התקפי זעם חוזרים הכוללים מכות, צעקות והשחתה של רכוש, החוזרים מספר פעמים בשבוע ואינם תואמים לסיטואציה ולגילו של הילד. ההתקפים חוזרים במצבים שונים, וביניהם אין רגיעה מלאה. לפעמים קשה להבחין בין הפרעה בוויסות מצב הרוח לעצבנות רגילה של ילדים, ולכן חשוב להיות קשובים וערניים לתסמינים שתוארו לעיל. במקרה ונראה שיש חריגה ויציאה מהגדר הנורמלי, כדאי לשקול פניה לרופא המשפחה שיציע אבחון במידת הצורך.

סף תסכול נמוך

ילדים נתקלים במשימות חדשות (הליכה, דיבור, קריאה וכו'), ולעיתים אין להם יכולת להכיל כשלונות או תהליכי נסיגה. סף תסכול נמוך יכול לפגוע בכשירות של הילד ובדימוי העצמי שלו, ואף לפגוע במרקם היחסים החברתי שלו.

בעיות רגשיות יכולות להתפתח להפרעות התנהגותיות, אם לא מטפלים בהם בזמן. כמו כן, יש חשיבות עצומה לתשומת לב לבעיות רגשיות של הילד, כדי למנוע מהן להעמיק ולהקשות על הילד בהמשך חייו.

אבחון בהפרעות התנהגותיות ורגשיות

האבחון של הפרעות התנהגות והפרעות רגשיות אצל ילדים, מתבצע על ידי צוות מקצועי במכוני התפתחות הילד, או במכונים פרטיים.

  1. תחילה יש להגיע לרופא הילדים או המשפחה, ואלו יתנו המלצה, במידה ויש צורך, לפנות למכון התפתחות הילד.
  2. יש ליצור קשר עם המכון ולשלוח הפניה מרופא הילדים או רופא המשפחה, ולמלא שאלון מקדים להורים ולגננת או למורה (במידה והדבר רלוונטי).
  3. הגורמים הממיינים בקופה יקבלו החלטה על אבחון במקום מתאים, ויקבעו תאריך לאבחון.
  4. הגורם הממיין יודע להורים תוך זמן קצר האם הם צריכים לגשת לרופא התפתחותי או ישירות לאבחון – ראשוני או ספציפי יותר.
  5. לצורך האבחון יש להצטייד גם בהתחייבות מטעם הקופה (במידה והאבחון מתרחש במתקן חיצוני).
  6. בסוף האבחון יפיק צוות המרכז דו"ח מסכם, הכולל את האבחנה של הילד ואת תכנית הטיפולים המומלצת.

טיפולים בהפרעות התנהגותיות ורגשיות

הטיפולים המוצעים להפרעות התנהגות והפרעות רגשיות הם מגוונים, ופעמים רבות יש צורך לשלב בין מספר תחומים טיפוליים. כך למשל, להורים תוצע הדרכת הורים המותאמת להתמודדויות הספציפיות איתם הם נפגשים בבית. כמו כן, ייתכן ויוצע גם טיפול משפחתי כולל. ברור שחוץ מן ההמלצה להדרכה הורית ולטיפול ברמה המשפחתית, יוצעו אפשרויות טיפול לילד עצמו.

בהתאם לסוג ההפרעה שאובחן, ותוך התחשבות בההעדפות של ההורים והילד עצמו, תותאם חבילת הטיפול באופן אישי:

הטיפול יכול להתרכז בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – טיפול קצר מועד שמטרתו לסייע לילד לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות בעייתים.

אפשרות נוספת היא להציע לילד טיפול פסיכודינמי ארוך טווח, שיכלול משחק ודיבור. מטרתו של הטיפול הוא חשיפה של התמודדויות נפשיות מורכבות ועמוקות, תוך הבנה שהצפתם והמגע איתם יכולים להביא לריפוי או להטבה במצב.

בנוסף, ייתכן ויוצע טיפול קבוצתי שיאפשר לילד התנסות במצבים חברתיים שונים, או גם טיפולים אחרים, בהתאם למצבו של הילד.

כאמור לעיל, בנוסף לתכנית הטיפולים שתוצע לילד, כדאי לחשוב על שילוב של הדרכת הורים שתתן כלים להורים בהתמודדות עם המצב, ותאפשר להם להיות הקו הראשון של התמיכה והטיפול בילד בצורה מיטבית.

חשבנו שיעניין אותך