לא נכון. ראשית, הניקוטין נספג בפה, בשפתיים ובלשון. פרט לכך, המעשנים שואפים לריאותיהם חלק מהעשן אפילו מבלי להרגיש בכך. לכן, רמת הסיכון לסרטן נותרת בעינה גם כשלא לוקחים לריאות.
אם ברצונכם להיגמל מעישון- הכתבה הזאת בשבילכם!
בימינו, אין אדם שאינו מודע לנזק הבריאותי שבעישון סיגריות. בגילאי התיכון הילדים עוברים סדנאות והרצאות בנושא, המידע רשום על כל חפיסה וזהו בהחלט ידע כללי בסיסי. עם זאת הפיתוי הוא עצום.
הסיגריות חוקיות, ניתן לרכוש אותן בכל סופר ובכל קיוסק, ואפילו ניתן לרכוש אותן כסיגריות בודדות במחיר זעום. כיום גם משווקות סיגריות "כשרות לפסח", כלומר – קיימת לגיטימיזציה של העישון מכל הבט אפשרי. אנשים מעשנים את הסיגריה הראשונה שלהם מתוך רצון להתנסות או מתוך צורך חברתי "כי כולם עושים את זה", ועד מהרה הם מכורים. מרבית המעשנים חיים תחת תחושת אשליה, הם אינם מגדירים את עצמם כ"מכורים" ואינם מאמינים שישנה בעיה, אך בשורה התחתונה – הם זקוקים לסיגריה, אינם מצליחים לתפקד בלעדיה ואינם מסוגלים להפסיק את העישון.
חשוב להבין, שלמרות שהסיגריות הן חוקיות, ושיש להן לגיטימציה חברתית, ההתמכרות לסיגריות היא התמכרות לסם, כמו לכל סם אחר. עד מהרה העישון הופך ל"צורך". הגוף דורש את מנת הניקוטין ומתקשה לתפקד בלעדיו. לסם הזה השפעות רגשיות, נפשיות ופיזיות ויש צורך בעבודה והתמדה על מנת לבטל את השפעות הסם על הגוף ועל מנת לבטל את הצורך הפיזי ורגשי בסיגריה.
ישנן שתי דרכים עיקריות להיגמל מעישון. הראשונה – לבד, והשניה – תוך קבלת עזרה ותמיכה חיצונית. בשני המקרים הנגמל מתחיל ללא רצון להיגמל, ועובר תהליך המביא אותו לבסוף לגמילה מעישון. ההבדל העיקרי בין שתי הדרכים הוא משך התהליך.
להיגמל בכוחות עצמך - אנשים שנגמלים בכוחות עצמם עוברים תהליך ממושך, כשמחקרים בנושא מדברים על תהליך שנמשך בממוצע 7-10 שנים. הם חושבים על הפסקת העישון, אך אינם באמת רוצים להפסיק. במהלך השנים מתגבשת הבנה והפנמה שהעישון הוא שלילי ושכדאי ורצוי להפסיק. הם מבשילים עם רעיון הגמילה ובמרוצת השנים עורכים נסיונות חוזרים ונשנים עם צמצום כמות הסיגריות ואפילו עם גמילה לפרקי זמן שונים. עם הזמן הם מפנימים כי הם מסוגלים להתמודד עם הגמילה ומסוגלים להכין את עצמם לחיים ללא סיגריות. הרצון האמיתי להפסיק עם הסיגריות מופיע בשלב מאוחר של התהליך, פעם רבות בד בבד עם המיאוס מהסיגריות.
להיגמל עם עזרה - לעומתם, ישנם את האנשים שמחליטים להצטרף לקבוצות גמילה מעישון. אנשים אלו, המגיעים ממגוון רקעים סוציו-אקונומיים ותרבותיים, גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, לרוב פונים לסדנת גמילה מעישון בעקבות בעיה בריאותית או צורך רפואי שדורש את הפסקת העישון, או בשל לחץ כבד שמופעל עליהם מצד בני המשפחה (בעיקר מצד האישה או הנכדים). הם פונים מתוך הבנה שהמחיר של העישון גבוה מידי, הם מביעים חרדה ממשית מפני השלכות העישון, אך עם זאת - רק מעטים מהפונים מגיעים עם רצון מגובש להפסיק לעשן.
סדנאות הגמילה מעישון של לאומית ניתנות חינם. התקשרו עוד היום למוקד שירות לקוחות, 1700-507507 או 507* מכל טלפון נייד והירשמו לסדנה קרובה לביתכם. לחצו על הקישור, מלאו פרטים ונציגינו יחזור אליכם בהקדם עם מידע אודות סדנאות הגמילה מעישון של לאומית.
לקבלת פרטים אודות סדנאות גמילה מעישון בלאומיתלא נכון. ראשית, הניקוטין נספג בפה, בשפתיים ובלשון. פרט לכך, המעשנים שואפים לריאותיהם חלק מהעשן אפילו מבלי להרגיש בכך. לכן, רמת הסיכון לסרטן נותרת בעינה גם כשלא לוקחים לריאות.
לא נכון. העובדה שסיגריות אלה מכילות פחות ניקוטין בהשוואה לסיגריות אחרות גורמת למעשן לשאוף לריאותיו עשן רב יותר ולהחזיקו בריאותיו זמן רב יותר, כדי להשלים את כמות הניקוטין שגופו זקוק לה.
בנוסף, בסיגריות אלה קיימים חורים מיקרוסקופיים בפילטר הסיגריה, שתפקידם להכניס אוויר ולהפוך את תרכובת החומרים לדלילה יותר. במציאות, המעשן אוחז בסיגריה בשתי אצבעותיו ולמעשה סותם את החורים.
ב-1 לדצמבר 2004, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה נוספים לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, במסגרתם בוטל השימוש במונח "לייט" על גבי כל חפיסות הסיגריות.
לא נכון. במחקר שפורסם בנובמבר 2003 בביטאון "הרפואה" נמצא כי עישון נרגילה מזיק באופן משמעותי, לעיתים אף יותר מעישון סיגריה רגילה. הוכח כי תכולת הניקוטין בטבק הנרגילה גדולה פי שניים מזו שבטבק הסיגריה ומשך זמן העישון ארוך יותר ממשך זמן עישון סיגריה. בנוסף, בעשן הנרגילה, נמצאו כמויות משמעותיות של חומרים רעילים ומסרטנים, הגורמים נזקים חמורים לבריאות המעשן, בדומה לסיגריות.
לא נכון. מעשני סיגרים וסיגריות מסתכנים במידה רבה בתחלואה במחלת הסרטן בפה (שפתיים, חניכיים, לשון), בגרון ובוושט. סיכון זה גדל במידה רבה כאשר מעשני הסיגר/המקטרת שואפים את העשן לריאות.
ההבדל בין מעשני סיגרים ומקטרות למעשני סיגריות נובע מכך שהראשונים לרוב אינם שואפים את העשן לריאות. אולם יש לציין שהסיכון לחלות בסרטן ריאות כתוצאה מעישון של חמישה סיגרים ליום, דומה לסיכון שבעישון של 20 סיגריות ליום. הגרון והריאות, הם הניזוקים ביותר.
אז זהו, שלא. רוצים לדעת מה מכילה הסיגריה?
כמויות זעירות של אצטון, מתנול וטולואן - ממיסים אורגניים פעילים.
קורט של ארסן, פנול, אמוניה ומימן ציאני - רעלים מוכרים.
נפטלין, המוכר כממית יעיל של עש בארונות הבגדים.
שמץ של די-די-טי (DDT), קוטל החרקים הקלאסי.
מעט בוטאן-גז הצתה ידוע.
קדמיום – מתכת כבדה הנמצאת במצברים, אחראית לממחלת הסרטן בקרב עובדי תעשייה שנחשפו לה.
קורטוב של חומר רדיואקטיבי, האיזוטופ פולוניום 210.
שנו את שגרת הבוקר שלכם, שנו את סדר הפעילויות, אכלו במקום אחר, צחצחו שיניים מיד לאחר האוכל.
הקפידו על אכילת ארוחת בוקר והשתדלו להימנע מלהגיע למצבי רעב. אם אתם רגילים לעשן לאחר שתיית קפה, השתדלו לצמצם בתקופה זו את צריכת הקפה. הימנעו עד כמה שאפשר משתיית אלכוהול והרבו בשתיית מים. אכלו ירקות ופירות (אם יש לכם הגבלות תזונתיות, או שעליכם לאכול לפי דיאטה מסוימת – היוועצו בדיאטנית).
עסקו בפעילות גופנית שמתאימה לכם והעסיקו את עצמכם בתחביבים. בחרו פעילות ש"תעסיק" את הידיים כך שלא תרגישו בחסרון אחיזת הסיגריה.
סלקו סיגריות ומאפרות מהבית.
אמצו טכניקות להרפיה, נשמו נשימות עמוקות מדי פעם.
אם אתם חשים דחף לעשן, המתינו מעט. מסתבר שהוא נוהג לחלוף מעצמו תוך שניות או דקות מועטות. אפשר גם לקום ולשנות סביבה, להסיח את הדעת בפעילות אחרת, לנשנש קצת פירות וללעוס מסטיק.
לא להתפתות לעשן אפילו סיגריה אחת, זו עלולה להיות הדרך חזרה להרגל העישון.
גם אם ניסיתם בעבר להפסיק לעשן, אך חזרתם לעשן, אין לראות בכך כישלון. הסתכלו על כך כאמצעי להתקדם הלאה וללמוד מה לא "עבד" קודם, או מה הפריע בעבר, כדי לשפר ולנסות אמצעים אחרים, ובעיקר להתכונן למצבים שעלולים לגרום לחזרה לעישון. העיקר לא להתייאש, יש מעשנים שהצליחו להיגמל לאחר כמה ניסיונות.