לידה מוקדמת והסיכון לאוטיזם

מחקר רחב היקף של מכון המחקר של לאומית שירותי בריאות מצביע על קשר ברור ומדורג בין גיל ההיריון בעת הלידה לבין הסיכון לאבחנה של הפרעה על הרצף האוטיסטי. לפי ממצאי המחקר, ככל שהלידה מתרחשת בשבוע מוקדם יותר של ההיריון, כך עולה הסיכון היחסי לאבחנת אוטיזם בילדות.

המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי Journal of Perinatology ,התבסס על נתוני לאומית וכלל ילדים שנולדו בין השנים 2011–2023. החוקרים השוו בין 1,861 ילדים שאובחנו עם אוטיזם לבין 18,610 ילדים ללא אבחנה, תוך התאמה למשתנים כמו מין, שנת לידה, מגזר, אזור מגורים, מצב סוציו-אקונומי וגיל האם בלידה. אבחנת אוטיזם זוהתה לפי קודים רפואיים שתועדו ברשומה הרפואית של הילד. 

ככל שהלידה מוקדמת יותר, הסיכון עולה

הממצא המרכזי במחקר הוא דפוס מדורג: הסיכון היחסי לאוטיזם עלה ככל שגיל ההיריון בלידה היה צעיר יותר.

בהשוואה לילדים שנולדו במועד, בשבועות 37–42 להריון, הסיכון היחסי לאבחנת אוטיזם עלה ככל שהלידה התרחשה מוקדם יותר. עלייה מסוימת נצפתה כבר בקרב ילדים שנולדו בשבוע 36, והיא הלכה והתחזקה בלידות מוקדמות יותר: בשבועות 34–35, בשבועות 32–33, ובמיוחד בפגות מוקדמת מאוד, לפני שבוע 28. במילים אחרות, המחקר אינו מצביע רק על הבדל בין פגים לבין ילדים שנולדו במועד, אלא על רצף: כל ירידה בגיל ההיריון נקשרה לעלייה נוספת בסיכון היחסי.

קשר מחקרי, לא קביעה חד-משמעית של סיבה ותוצאה

חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי. המשמעות היא שהמחקר מצביע על קשר מובהק בין לידה מוקדמת לבין סיכון מוגבר לאוטיזם, אך אינו מוכיח באופן חד-משמעי שלידה מוקדמת היא הגורם הישיר לאוטיזם.

עם זאת, העובדה שהקשר מופיע בצורה מדורגת ועקבית מחזקת את החשיבות הקלינית של הממצא. גם לאחר התאמה למשתנים דמוגרפיים ואימהיים, הקשר בין גיל היריון נמוך יותר לבין סיכון מוגבר לאוטיזם נשמר. 

מה עשוי להסביר את הקשר?

החוקרים מציעים כמה מנגנונים ביולוגיים אפשריים, ובהם פגיעה בהתפתחות החומר הלבן במוח, דלקת עצבית, עקה חמצונית, פגיעה בקישוריות מוחית ותהליכים הקשורים למערכת החיסון במהלך ההיריון. כל אלה עשויים להיות משמעותיים במיוחד בשלבים המאוחרים של ההיריון, שבהם המוח ממשיך לעבור תהליכי הבשלה חשובים.

עם זאת, מדובר בהשערות מחקריות, ולא בהוכחה למנגנון יחיד שמסביר את הקשר.

לא רק אוטיזם: חשיבות המעקב ההתפתחותי

במחקר נמצא כי בקרב ילדים שאובחנו עם אוטיזם הופיעו בשכיחות גבוהה יותר גם מצבים נוירולוגיים ובריאותיים נוספים, בהם הפרעת קשב וריכוז, אפילפסיה, חרדה, ליקוי שמיעה והפרעות נשימה בשינה. 

מצבים אלה לא מסבירים את הקשר בין פגות לבין אוטיזם, אך הם מדגישים את הצורך בהסתכלות התפתחותית רחבה יותר. המשמעות המעשית היא שילדים שנולדו פגים, ובמיוחד כאלה שנולדו בשבועות מוקדמים יותר, עשויים להפיק תועלת ממעקב נוירו-התפתחותי מסודר. החוקרים מציינים כי שילוב של סקר לאוטיזם והערכות התפתחותיות במסגרת מעקבי פגים בקהילה עשוי לסייע בזיהוי מוקדם ובהפניה להתערבות מתאימה.

סיכום

המחקר של מכון המחקר של לאומית מוסיף נדבך חשוב להבנת הקשר בין לידה מוקדמת לבין התפתחות אוטיזם. הממצאים מצביעים על עלייה הדרגתית בסיכון היחסי ככל שהלידה מתרחשת מוקדם יותר, ומדגישים את החשיבות של מעקב התפתחותי מותאם לילדים שנולדו פגים. 
המסר המרכזי הוא של ערנות מקצועית: פגות היא נתון שחשוב להביא בחשבון במעקב אחר התפתחות הילד, כדי לאפשר זיהוי מוקדם ומתן מענה מתאים בעת הצורך.