לא רק גנטיקה: מחקר של לאומית בוחן גורמים רפואיים הקשורים לסכיזופרניה

סכיזופרניה היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות המורכבות ביותר. היא עשויה להשפיע על החשיבה, התפיסה, הרגש והתפקוד היומיומי, ומתפתחת לרוב בגיל ההתבגרות המאוחר או בבגרות הצעירה. במשך שנים רבות המחקר בתחום התמקד בעיקר בגנטיקה, במבנה המוח ובתהליכים עצביים, אך בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי ייתכן שגם מערכות נוספות בגוף מעורבות בתהליך.

מחקר חדש של מכון המחקר של לאומית מציע להסתכל על סכיזופרניה מזווית רחבה יותר: לא רק כמחלה של המוח, אלא כתופעה שעשויה להיות קשורה גם למערכת החיסון, לתהליכים דלקתיים, לזיהומים, למערכת העיכול, לכבד ולמיקרוביום. 

המחקר התבסס על נתונים רפואיים של לקוחות לאומית לאורך יותר מ־20 שנה. החוקרים בדקו מידע שנאסף שנים לפני אבחנה של סכיזופרניה, כולל אבחנות רפואיות, בדיקות מעבדה ורכישת תרופות. המטרה הייתה לזהות דפוסים רפואיים שעשויים להיות קשורים לסיכון גבוה או נמוך יותר להתפתחות המחלה.

מה בעצם בדקו החוקרים?

החוקרים השוו בין אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה לבין קבוצת ביקורת גדולה של אנשים שלא אובחנו עם המחלה. הם בחנו אילו תרופות נרכשו בשנים שקדמו לאבחנה, אילו אבחנות רפואיות הופיעו לפני הופעת המחלה, ואילו הבדלים נראו בבדיקות מעבדה.

כדי לחזק את הממצאים, חלק מהקשרים המרכזיים שנמצאו בנתוני לאומית נבדקו גם במאגר רפואי אמריקאי רחב מאוד. העובדה שחלק מהממצאים הופיעו גם באוכלוסייה נוספת מחזקת את החשיבות שלהם, אך עדיין אינה מוכיחה קשר של סיבה ותוצאה.

הממצאים המרכזיים: קשר בין תרופות מסוימות לבין סיכון נמוך יותר

אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שתרופות מסוימות, בעיקר תרופות בעלות פעילות נגד מזהמים או דלקת, נמצאו קשורות לסיכון נמוך יותר לסכיזופרניה.

בין התרופות שנמצאו קשורות להפחתת הסיכון היו תרופה המשמשת למניעת מלריה, תרופות אנטיביוטיות מסוימות, תכשירים אנטיביוטיים לעיניים ונוגדי דלקת מסוימים, בעיקר ממשפחת מעכבי COX-2.

הממצא הזה מעניין במיוחד משום שהוא משתלב עם כיווני מחקר עדכניים, שבוחנים את הקשר האפשרי בין סכיזופרניה לבין זיהומים, דלקת ופעילות מערכת החיסון.

תרופות שנמצאו קשורות לסיכון גבוה יותר

לצד התרופות שנמצאו קשורות לסיכון נמוך יותר, המחקר מצא גם תרופות שנקשרו לסיכון גבוה יותר לסכיזופרניה. בין היתר נמצאו קשרים כאלה עם תכשירים מסוימים על בסיס נאומיצין, עם טרמדול ועם דסמופרסין.

חשוב מאוד להבהיר: המשמעות אינה שהתרופות האלה “גורמות” לסכיזופרניה. ייתכן שהקשר קשור למצב הרפואי שבגללו ניתנה התרופה, למאפיינים של המטופלים, לדפוסי שימוש בשירותי בריאות או לגורמים אחרים שלא ניתן היה למדוד במחקר. לכן אין להסיק מהמחקר מסקנות טיפוליות אישיות, ואין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי בעקבותיו.

מה גילו על מחלות ומצבים רפואיים קודמים?

המחקר מצא גם קשרים בין אבחנות רפואיות שונות לבין סיכון עתידי לסכיזופרניה.
מצבים כמו עצירות, דלקת חניכיים, מחלות כבד, גלאוקומה ו־ADHD נמצאו קשורים לסיכון גבוה יותר. לעומת זאת, אבחנות כמו דלקות בדרכי הנשימה העליונות וגסטרואנטריטיס נמצאו קשורות לסיכון נמוך יותר.

גם כאן, החוקרים אינם טוענים שמחלה מסוימת גורמת לסכיזופרניה או מגינה מפניה. במקום זאת, הם מציעים שהקשרים האלה עשויים לרמוז על מעורבות של מערכות גוף נוספות, כמו מערכת החיסון, מערכת העיכול והמיקרוביום.

ההשערה המעניינת: האם יש קשר לזיהומים?

אחד הכיוונים המרכזיים שעולים מהמחקר קשור לטפיל בשם טוקסופלזמה גונדי. מחקרים קודמים כבר הצביעו על קשר אפשרי בין חשיפה לטפיל הזה לבין סכיזופרניה, אך עד היום לא הוכח כי הוא גורם למחלה.

במחקר הנוכחי, כמה מהתרופות שנמצאו קשורות לסיכון נמוך יותר הן תרופות שיש להן פעילות אפשרית נגד טפילים או מזהמים מסוימים. לכן החוקרים מעלים השערה כי אצל חלק מהאנשים ייתכן שמזהמים, ובהם אולי טוקסופלזמה, מעורבים בתהליכים שמובילים להתפתחות סכיזופרניה.

זו השערה מעניינת, אך עדיין ראשונית. היא דורשת מחקרי המשך שיבדקו ישירות נוכחות של מזהמים, תגובות חיסוניות, פעילות דלקתית ושינויים במיקרוביום.

גם בדיקות המעבדה מספרות סיפור

בקרב אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה נמצאו גם הבדלים מסוימים בבדיקות מעבדה, בהם רמות נמוכות יותר של ויטמין D, חומצה פולית ומדדים מסוימים הקשורים לבלוטת התריס.
הממצאים האלה משתלבים עם מחקרים קודמים שמצאו קשר בין סכיזופרניה לבין שינויים מטבוליים, הורמונליים וחיסוניים. הם אינם מוכיחים שחסר תזונתי או שינוי הורמונלי גורמים למחלה, אך הם מחזקים את הצורך להמשיך לחקור את הקשר בין בריאות הגוף לבין בריאות הנפש.

אז מה אפשר ללמוד מהמחקר?

המחקר מציע כיוון חשוב ומסקרן: סכיזופרניה עשויה להיות קשורה לא רק לגנטיקה ולמוח, אלא גם למערכות נוספות בגוף. ייתכן שלזיהומים, דלקת, פעילות מערכת החיסון, מערכת העיכול, הכבד והמיקרוביום יש תפקיד מסוים בהתפתחות המחלה או בהשפעה על הסיכון לה.

המשמעות אינה שיש כיום דרך חדשה למנוע סכיזופרניה באמצעות תרופה מסוימת. בשלב זה, מדובר במחקר תצפיתי שמזהה קשרים ודפוסים, ולא במחקר שמוכיח סיבתיות.
עם זאת, הממצאים יכולים לסלול את הדרך למחקרי המשך חשובים: מחקרים שיבדקו אילו מנגנונים ביולוגיים מעורבים במחלה, האם ניתן לזהות מוקדם יותר אנשים בסיכון, והאם בעתיד אפשר יהיה לפתח גישות חדשות למניעה או לטיפול.

חשוב לדעת

אין לשנות טיפול תרופתי בעקבות המחקר. אין להתחיל תרופה, להפסיק תרופה או להסיק מסקנות אישיות ללא התייעצות עם רופא/ה. 

החשיבות של המחקר היא בכך שהוא פותח כיוון חדש להבנת סכיזופרניה ומדגיש את הקשר האפשרי בין הגוף לנפש, בין מערכת החיסון למוח, ובין מצבים רפואיים מוקדמים לבין מחלות פסיכיאטריות מורכבות.