היא מאדימה, בוכה, מתאמצת. וכלום. לא יוצא. יום, יומיים. הבטן נפוחה וכואבת. התינוקת לא רגועה. והקקי? לא יוצא.
עצירות היא תופעה של קושי בהטלת צואה. עצירות תתבטא בצואה קשה, שהוצאתה גורמת למצוקה (כגון בכי, עצבנות או כאב) אצל התינוק. סימנים נוספים שיכולים להעיד על עצירות הם גזים וצואה עם ריח חריף, אובדן תיאבון ובטן נוקשה. לעיתים עצירות תלווה במעט צואה נוזלית.
עצירות נגרמת מכיוון שמערכת העיכול של תינוקות רגישה מאד ומושפעת בקלות משינויים בתזונה.
תינוקות רבים מתחילים לסבול מעצירות בעקבות תחילת מזונות מוצקים בעקבות קושי של הגוף להתמודד עם המזונות ולפרקם בצורה יעילה. עצירות יכולה להופיע גם בעקבות התייבשות או מחלה. אלרגיות או רגישויות לסוגי מזון מסוימים משפיעים על מרקם הצואה וישנם גם מחלות מולדות הגורמות לקשיים במתן צואה (נדיר מאד). גם במהלך תקופת הגמילה מחיתולים יש עליה במספר המקרים של עצירות, אך כאן העצירות היא על רקע רגשי-התנהגותי.
קושי בהוצאת הצואה הקשה שהצטברה במעי יכולה לגרום לסדקים סביב פי הטבעת, לדימום ולכאב. חשש מכאב והימנעות ממתן צואה בעקבות כך יכולים להחריף את הבעיה.
עבור תינוקות הניזונים מחלב אם הטווח התקין הוא רחב ובקרב אמהות, הססמה המוכרת היא "שבע פעמים ביום או פעם בשבעה ימים". צואה של תינוק יונק (עד לגיל תחילת מוצקים) דומה לחרדל גרגירי צהוב.
עבור תינוקות הניזונים מתמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות, פורמולה) הצפי הוא לחיתולים מלוכלים כפעמיים ביום עד גיל שנה. עד לשלב בו תינוק מתחיל לאכול מוצקים הצואה תהיה פחות או יותר אחידה במראה, במרקם של חמאת בוטנים ובגוונים של חום.
כל שינוי בתזונה, הוספת ויטמינים, מחלות וכיו"ב יכולים להשפיע על מראה הצואה.