לתיק הבריאות שלי

הספקטרום האוטיסטי

שלח לחבר

X
   
CAPTCHA
Change the CAPTCHA codeSpeak the CAPTCHA code
 

מהי הפרעה התפתחותית מסוג ASD?

מהי הפרעה התפתחותית מסוג ASD?
מהי הפרעה התפתחותית מסוג ASD?
ASD הם ראשי תיבות של Autism Spectrum Disorder (ליקוי על הקשת האוטיסטית). זוהי אבחנה המתארת הפרעה התפתחותית מולדת.
המושג ASD  מחליף את השמות של הסוגים השונים של האוטיזם: ,PDD  PDD-NOS ותסמונת אספרגר. אלה אוחדו בשנת 2013 לכדי הגדרה אחת: ASD. איחוד זה נעשה על בסיס מחקרים עדכניים.  
למרות המחקר הפורה שנעשה בעשר השנים האחרונות אוטיזם עדיין מוגדר על-ידי התנהגויות מסוימות ואין בדיקת דם או בדיקת הדמיה (כגון MRI של המוח), אשר יכולים לתת את האבחנה. אוטיזם, יש להדגיש, אינו מחלת נפש אלא ליקוי מולד.
ההתנהגויות שמאפיינות את הילדים שלוקים ב ASD  מוגדרות בספר האבחנות הנקרא DSM-5. ההתנהגויות מחולקות לשתי קבוצות:
  1. Social Communication Deficits - חסרים בתקשורת והתנהגות חברתית.
  2. Fixated Interests and Repetitive Behaviors – התמקדות בתחומי עניין מצומצמים והתנהגות חוזרת על עצמה (חזרתית).
ילד יכול להראות דרגת חומרה שונה בכל אחת מהקבוצות האלה.

ה- DSM5 ממשיך ומפרט בתת סעיפים את ההתנהגויות האופייניות לשתי הקבוצות:
מקבוצה 1:
  • חסר בהדדיות חברתית ורגשית – הטווח יכול לנוע בין היעדר מוחלט של יכולת ליצור אינטראקציה חברתית ובין רצון וכוונה לגלות עניין בזולת אך חוסר יכולת לעשות את בצורה מתאימה וחוסר יכולת לנהל שיחה הדדית.
  • חסר בתקשורת לא-מילולית בשימוש לאינטראקציה חברתית – הטווח נע בין היעדר מוחלט של קשר עין, הבעות פנים ומחוות (ג'סטות) ועד קיומם של שלושת אלה אך חוסר יכולת לשלבם על-מנת ליצור תקשורת בינאישית תקינה.
  • חסר בהתפתחות ושמירה על קשרים חברתיים המתאימים לגיל ההתפתחותי – הטווח נע בין העדר מוחלט של רצון לקשר וחוסר התעניינות באנשים, כולל בני משפחה קרובים, ועד קשר תקין עם המטפלים הראשוניים אך חוסר יכולת לסגל התנהגויות חברתיות במצבים חברתיים מחוץ לבית.
 מקבוצה 2:
  • דפוס חזרתי ומוגבל של התנהגויות בדיבור, בתנועות או בשימוש בחפצים - הטווח נע משימוש מצומצם בחפצים באותה צורה שוב ושוב כגון: סידור של חפצים בשורות או הנעתם הלוך ושוב ועד חזרה שפתית הכוללת חזרה על מילים ומשפטים מסוימים בצורה חריגה למקובל.
  • הידבקות קיצונית לשגרה, התנהגות טקסית או קושי ניכר לקבל שינויים – הטווח נע מאי-שקט או התפרצות כתוצאה משינוי קטן בשגרת החיים, דרך התעקשות על מאכלים או בגדים קבועים ועד חזרתיות שפתית כגון: שאלות חוזרות או ניהול שיחה חוזרת המתמקדת באותו נושא.
  • תגובת יתר או תת תגובה לגירוי חושי כגון: זיהוי מאכלים על-פי ריחם, התנגדות למרקמים ולצלילים מסוימים, נגיעה מוגזמת וחזרתית בחפצים, התבוננות מוקסמת מאורות או חפצים מסתובבים.
האם ASD הינה הפרעה מולדת?
מחקרים רבים מעידים שמדובר בהפרעה מולדת עם בסיס גנטי מובהק, ככל הנראה לסביבה יכולת השפעה על הביטוי. ישנה קבוצה של גנים המזוהים בצורה חזקה עם ליקוי על הטווח האוטיסטי כגון תסמונת ה- X השביר אך בשנים האחרונות מזוהים עוד ועוד גנים אשר בחלק מהלוקים בתסמונת הם הגורם להופעתה. חשוב לדעת שבמשפחה שבה יש ילד עם ASD ישנו סיכון מוגבר – כ 20%  לילד נוסף עם בעיה זו, לעומת סיכון של 1% באוכלוסייה הכללית.
מהו התפקוד השכלי בילדים עם ASD?
ילדים עם ASD יכולים להיות בעלי טווח מנת משכל מיכולת מעל הממוצע ועד פיגור שכלי. אחוז הילדים בעלי פיגור שכלי יותר גבוה מאשר שיעורם באוכלוסייה הבריאה.
יכולת שכלית מוגבלת איננה מגדירה את הליקוי וחומרת הליקוי מוגדרת על-ידי חומרת ההתנהגויות החריגות ולא על-ידי היכולת השכלית.
מה צופן העתיד?
הידע בתחום ליקויים על הספקטרום האוטיסטי גדל מאוד בשנים האחרונות. מחקרים רבים מראים כי זיהוי מוקדם והתערבות התנהגותית מוקדמת יכולים לשפר בצורה משמעותית את סיכוייו של הילד להשתלב בחברתו בעתיד.
כ-10% מהילדים למעשה אף יחלימו מהתסמונת והתפתחותם תחשב לתקינה בהמשך. יחד עם זה מרבית הילדים יזדקקו לסיוע, ברמה זו או אחרת, על-מנת לתפקד בחברה, לרכוש השכלה בהתאם ליכולתם השכלית ולעבוד בעבודה סדירה כבוגרים.
האם ישנן תרופות לילדים עם ASD?
אין היום תרופות המשפרות באופן ישיר את הליקויים השונים וגורמות להתפתחות תקינה, יחד עם זה ניתן לתת תרופות מסוגים שונים על-מנת להקל על חלק מההתנהגויות, לדוגמא:
  • לילדים עם נטייה לחרדה המפריעה לתפקודם - ניתן להפחית את החרדה.
  • לילדים המפתחים התנהגות תוקפנית - ניתן לעזור ולהפחית את מידת התוקפנות.
  • לילדים שהליקוי מלווה בהפרעת קשב וריכוז - ניתן לשפר את יכולת הריכוז והלמידה.     
בעיות רפואיות בילדים עם ליקוי על הספקטרום האוטיסטי:
רוב הילדים על הספקטרום האוטיסטי בריאים מבחינה גופנית, אולם ישנן קבוצות של ילדים שיש להם בעיות רפואיות. שלוש הבעיות הנפוצות ביותר הן:
  1. בעיות במערכת העיכול (שלשולים, עצירות, רפלוקס קיבתי ושטי). לעיתים בעיות אלו מחמירות את הבעיות ההתנהגותיות, בייחוד בילדים עם מוגבלות שפתית ניכרת שאינם יכולים לתאר את הכאב או אי-הנוחות מהם הם סובלים. חשוב לדון בבעיות אלו עם הרופא המטפל או הרופא ההתפתחותי. 
  2. הפרעות שינה. הפרעות שינה נובעות בעיקר מבעיות התנהגות, קושי לקבל מוסכמות וכללים חברתיים כגון שעת השכבה מסודרת, תחושות של חרדה חריפה מהלילה, בעיות במערכת העיכול ולעיתים רחוקות חוסר איזון של הפרשת הורמון השינה (מלטונין). חשוב להעלות בעיות שינה בפני הרופא המטפל או ההתפתחותי ולנסות לפתור אותן שכן חסר בשעות שינה משפיע בצורה משמעותית על תפקוד הילד וכל המשפחה בשעות היום.
  3. פרכוסים (אפילפסיה) – ישנו שיעור מוגבר בילדים על הספקטרום האוטיסטי לכן לעיתים גם אם יש חשד קל לפרכוסים יש צורך לערוך בדיקה מעמיקה לגבי אפשרות של נוכחות פרכוסים "קטנים".