פטרת העור

סוגים, טיפול ומניעה

אישה מורחת משחה על כף היד טיפול נגד פטרייה שיש לה בעור

פטרת היא שם כללי לזיהומים הנגרמים מסוגים שונים של פטריות. הזיהומים מופיעים לרוב בעור, בכפות הרגליים, במפשעה ובציפורניים. הפטריות משגשגות בסביבה חמה ולחה, ולכן הזיהומים שכיחים במיוחד באזורי גוף שבהם מצטברים זיעה ולחות ובתקופות שבהן מזג האוויר חם.

פטרת יכולה לגרום לגרד, צריבה, אדמומיות, קילוף, קשקשת או סדקים בעור. לעיתים היא עלולה להתפשט מאזור אחד בגוף לאזור אחר או לעבור בין אנשים. עם זאת, לא כל פריחה אדומה או מגרדת היא פטרת, ולכן במקרים של ספק חשוב לקבל אבחון מתאים.

כיצד נדבקים בפטרת

סוגים מסוימים של פטרת עור, ובעיקר פטרת הנגרמת מפטריות מסוג דרמטופיטים, עלולים להיות מידבקים. ההדבקה יכולה להתרחש בכמה דרכים:

  • מגע ישיר עם עורו של אדם הנושא את הזיהום.

  • מגע עם בעל חיים נגוע, ובמיוחד חתולים וכלבים.

  • שיתוף מגבות, בגדים, מצעים, נעליים או אביזרים אישיים.

  • הליכה יחפה במקלחות ציבוריות, בחדרי הלבשה ובסביבת בריכות.

  • מגע עם משטחים או ציוד ספורט שעליהם נמצאות הפטריות.

לעומת זאת, זיהום בקנדידה נגרם בדרך כלל מהתרבות יתר של שמר שנמצא באופן טבעי בגוף, ולא בהכרח מהדבקה מאדם אחר.

מי נמצאים בסיכון מוגבר לפטרת?

כל אדם עלול לסבול מפטרת, אך הסיכון עולה במצבים שבהם העור נשאר לח לאורך זמן. הזעת יתר, נעליים סגורות, בגדים צמודים שאינם מאפשרים אוורור וקפלי עור עמוקים עלולים ליצור סביבה נוחה להתרבות הפטריות.

הסיכון עשוי להיות גבוה יותר גם בקרב אנשים עם סוכרת שאינה מאוזנת, עודף משקל, מערכת חיסון מוחלשת או פציעות בעור ובציפורניים, וכן לאחר שימוש ממושך באנטיביוטיקה בסוגים מסוימים של זיהומי קנדידה.

סוגי פטרת

פטרת בכף הרגל ובציפורני אצבעות הידיים ו/או הרגליים

פטרת בכף הרגל, המכונה גם Tinea Pedis או "רגל האתלט", מתחילה לעיתים קרובות בין אצבעות הרגליים, אך יכולה להתפשט לכף הרגל, לצדי הרגל ולציפורניים.

התסמינים עשויים לכלול:

  • גרד, צריבה או עקצוץ.
  • קילוף וקשקשת.
  • עור לבן ולח בין האצבעות.
  • סדקים בעור, שלעיתים עלולים לכאוב או לדמם.
  • עור יבש ומעובה בכפות הרגליים.
  • שלפוחיות או ריח לא נעים.

ללא טיפול מתאים הפטרת עלולה להתפשט, לגרום לסדקים עמוקים בעור ואף לאפשר חדירה של חיידקים. הטיפול כולל בדרך כלל תכשיר אנטי־פטרייתי למריחה, בהתאם להנחיות הרוקח או הרופא. חשוב להשתמש בתכשיר במשך כל התקופה המומלצת, גם אם חל שיפור מוקדם בתסמינים.

פטרת בציפורניים

פטרת בציפורניים יכולה להופיע בציפורני הידיים או הרגליים, אך שכיחה יותר בציפורני הרגליים. לעיתים היא מתפתחת בעקבות התפשטות של פטרת מכף הרגל אל הציפורן.

ציפורן נגועה עשויה לשנות את צבעה, להתעבות, להתפורר או להיסדק. לעיתים מצטבר חומר מתחת לציפורן והיא מתרוממת ממיטת הציפורן. הטיפול בפטרת בציפורניים שונה מהטיפול בפטרת בעור ובדרך כלל ממושך יותר. קרמים רגילים המיועדים לעור אינם חודרים בהכרח לתוך הציפורן, ולכן חשוב לפנות לרופא לצורך אבחון והתאמת טיפו

פטרת עור Tinea Corporis

פטרת בעור הגוף יכולה להופיע כמעט בכל אזור. היא מתבטאת בדרך כלל בנגע עגול או טבעתי, המכוסה בקשקשת ובעל שוליים בולטים ואדמדמים. מרכז הנגע עשוי להיראות בהיר יותר, אך המראה משתנה בהתאם לגוון העור.

הנגעים עלולים לגרד, להתרחב בהדרגה או להופיע בכמה אזורים. הזיהום שכיח בקרב ילדים ולעיתים מועבר מבעלי חיים, ובמיוחד מחתולים. אם עולה חשד שההדבקה הגיעה מחיית מחמד, מומלץ לפנות גם לווטרינר.

האם יכולה להופיע פטרת בפנים?

כן, פטרת יכולה להופיע גם בעור הפנים ולגרום לכתמים אדומים, קשקשיים או מגרדים, שלעיתים מתרחבים בהדרגה. מכיוון שהפריחה עשויה להיראות דומה לאקזמה, לרגישות עורית או למצבי עור אחרים, חשוב לפנות לרופא לאבחון מדויק. אין למרוח על הפריחה משחות המכילות סטרואידים ללא הנחיה רפואית, משום שהן עלולות לטשטש את מראה הפטרת, להחמיר אותה ולעודד את התפשטותה

פטרת במפשעה

פטרת המפשעה, Tinea Cruris, שכיחה יותר בקרב גברים, אך יכולה להופיע אצל כולם. היא גורמת בדרך כלל לפריחה אדומה או כהה, מגרדת וקשקשית בצדי המפשעה ובחלק הפנימי של הירכיים. חום, לחות, הזעה, פעילות גופנית ובגדים צמודים עלולים להחמיר אותה.

חשוב לזכור שלא כל "שפשפת" היא פטרת. פריחה באזור המפשעה יכולה להיגרם גם מחיכוך, גירוי, קנדידה או זיהום אחר. לכן, אם אין שיפור או אם הפריחה חוזרת, חשוב לפנות לבדיקה.

בנוסף לטיפול האנטי־פטרייתי המתאים, מומלץ לייבש היטב את האזור, להחליף בגדים לאחר הזעה וללבוש בגדים תחתונים נקיים, נוחים ומאווררים.

זיהום קנדידיאלי

קנדידה היא שמר שנמצא באופן טבעי על העור ובאזורים שונים בגוף. כאשר הוא מתרבה יתר על המידה, הוא עלול לגרום לזיהום בעור, בפה, בנרתיק ולעיתים גם בציפורניים.

קנדידה בעור שכיחה במיוחד באזורים חמים ולחים ובין קפלי עור, למשל מתחת לשדיים, בבטן, בבית השחי ובמפשעה. היא יכולה לגרום לפריחה אדומה, לחה, מגרדת או שורפת, ולעיתים מופיעים סביבה נגעים אדומים קטנים.

אנשים עם סוכרת שאינה מאוזנת, עודף משקל או מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון מוגבר. גם טיפול אנטיביוטי, היריון ושינויים הורמונליים עשויים להגביר את הסיכון לסוגים מסוימים של קנדידה. זיהום חוזר מחייב בדיקה רפואית והתאמת טיפול.

איך מאבחנים זיהום פטרייתי בעור?

האבחון נעשה על ידי רופא או רופאת עור, בהתאם למראה הנגע, למיקומו, לתסמינים ולאופן שבו התפתח. מכיוון שפטרת עלולה להיראות דומה לאקזמה, לפסוריאזיס, לרגישות עורית או לזיהומים אחרים, חשוב לקבל אבחון מקצועי – במיוחד כאשר הפריחה מתפשטת, חוזרת או אינה משתפרת בעקבות טיפול. במידת הצורך ניתן לקחת דגימה עדינה מהעור או מהציפורן ולשלוח אותה לבדיקה במעבדה, כדי לזהות אם אכן מדובר בזיהום פטרייתי ולהתאים את הטיפול.

לקוחות לאומית יכולים לזמן תור לרופא עור דרך האפליקציה או האזור האישי באתר. אפשר גם לפנות לשירות רופא עור אונליין, להעלות תמונות ברורות של האזור ולקבל ייעוץ מרופא עור מומחה. אם לא ניתן להגיע לאבחנה על סמך התמונות או אם נדרשת דגימה, הרופא ימליץ להגיע לבדיקה. 

טיפול בפטרת

הטיפול נקבע בהתאם לסוג הפטרת, מיקומה, היקפה ומצבו הרפואי של המטופל. פטרת קלה בעור מטופלת בדרך כלל באמצעות קרם, משחה, תרסיס או אבקה המכילים חומר אנטי־פטרייתי. במקרים נרחבים, חוזרים או עמידים, וכן בפטרת בקרקפת או בציפורניים, ייתכן שיהיה צורך בתרופות מרשם ולעיתים בטיפול הניתן דרך הפה.

חשוב לא להפסיק את הטיפול מיד עם היעלמות הגרד או האדמומיות, אלא להמשיך בהתאם להנחיות. אין למרוח על פריחה שלא אובחנה משחה המכילה סטרואידים ללא הנחיה רפואית, משום שסטרואידים עלולים להסוות זיהום פטרייתי ולהחמיר אותו

האם תכשירים טבעיים יכולים לסייע בטיפול בפטריות?

קיימים תכשירים טבעיים המשווקים לטיפול בפטרת, ובהם שמן עץ התה, אך המידע המחקרי על יעילותם מוגבל. חומרים אלה עלולים גם לגרום לגירוי או לתגובה אלרגית, ולכן אינם תחליף לאבחון ולטיפול אנטי־פטרייתי שהוכח כיעיל.

גם לגבי שימוש בפרוביוטיקה למניעה או לטיפול בקנדידה נרתיקית חוזרת אין כיום מספיק ראיות כדי להמליץ עליה כטיפול בפני עצמו. במקרה של תסמינים חוזרים חשוב לוודא שאכן מדובר בקנדידה ולשלול גורמים אחרים, לפני שמתחילים טיפול נוסף.

כיצד אפשר להפחית את הסיכון לפטרת?

  • לשמור על עור נקי ויבש, במיוחד בין אצבעות הרגליים ובקפלי הגוף.
  • לייבש היטב את הרגליים לאחר רחצה.
  • להחליף גרביים, בגדים תחתונים ובגדים לחים מדי יום ולאחר הזעה.
  • לנעול נעליים מאווררות ולאפשר לנעליים להתייבש בין שימוש לשימוש.
  • לנעול כפכפים או נעלי רחצה במקלחות ציבוריות, בחדרי הלבשה ובסביבת בריכות.
  • לא לחלוק מגבות, נעליים, גרביים, בגדים או כלי טיפוח לציפורניים.
  • לכבס מגבות, מצעים ובגדים שבאו במגע עם האזור הנגוע.
  • לטפל בפטרת בכף הרגל כדי להפחית את הסיכון להתפשטותה לציפורניים.
  • להימנע מגירוד ולרחוץ ידיים לאחר מגע באזור הנגוע.
  • לפנות לווטרינר אם מופיעים אצל חיית המחמד אזורים של נשירת שיער או פריחה חשודה.

מתי חשוב לפנות לרופא/ה?

מומלץ לפנות לרופא עור כאשר הפטרת אינה משתפרת לאחר טיפול מקומי, חוזרת לעיתים קרובות או מתפשטת לאזורים נוספים. חשוב להיבדק גם כאשר הפטרת מופיעה בפנים, בקרקפת או בציפורניים; כאשר האזור כואב, נפוח או מפריש; או אם מופיעים חום וסימנים לזיהום נוסף. אנשים עם סוכרת או מערכת חיסון מוחלשת צריכים לפנות לייעוץ רפואי כבר עם הופעת התסמינים ולא להסתפק בטיפול עצמי.

לקוחות לאומית יכולים לזמן תור לרופא עור דרך האתר, האפליקציה או מוקד שירות הלקוחות. במקרים מתאימים אפשר לפנות גם לשירות רופא עור אונליין, לצרף תמונות ברורות של האזור ולקבל ייעוץ מרופא עור מומחה. אם נדרשת בדיקה מקרוב או לקיחת דגימה מהעור או מהציפורן, הרופא יפנה לבדיקה במרפאה.

רופאי עור בלאומית

רופאי עור במרפאות ובמרכזים הרפואיים

כאשר נדרשת בדיקה פיזית של העור, הקרקפת או הציפורניים, אפשר לזמן תור לרופא עור במרפאה דרך אתר לאומית, האפליקציה או מוקד שירות הלקוחות. במהלך הביקור הרופא יבדוק את האזור, ובמידת הצורך יפנה ללקיחת דגימה ולבדיקת מעבדה.

רופא עור אונליין

במקרים המתאימים אפשר להתייעץ עם רופא עור מומחה גם מרחוק, באמצעות שירות רופא עור אונליין. מצרפים תמונות ברורות ותיאור של התסמינים ומקבלים ייעוץ רפואי ללא צורך להגיע למרפאה. אם לא ניתן לקבוע אבחנה על סמך התמונות, או אם נדרשת בדיקה פיזית או בדיקת מעבדה, הרופא ימליץ על המשך בירור במרפאה.

שאלות נפוצות אודות פטרת בעור

פטרת בעור היא זיהום פטרייתי הנחשב לזיהום העור הנפוץ ביותר, והוא פוגע בעור ובציפורניים. הפטרייה גדלה ומתרבה באזורים לחים וחמים, ולכן היא שכיחה יותר בקיץ ובאזורי גוף המזיעים.

הסוגים הנפוצים כוללים פטרת בכף הרגל ובציפורניים, פטרת עור (Tinea Corporis), זיהום קנדידיאלי, ופטרת המפשעה המוכרת גם כשפשפת. לכל סוג מאפיינים ואזורי הופעה שונים, והטיפול מותאם בהתאם.

כן. ההידבקות מתרחשת במגע פיזי ישיר בין אנשים, ממגע עם בעלי חיים, ומשימוש משותף בחפצים נגועים כמו מגבות ונעליים. לכן חשוב להימנע משיתוף פריטים אישיים ולנעול כפכפים במקלחות ציבוריות.

המראה משתנה לפי הסוג. פטרת עור מופיעה כנגעים עגולים המכוסים בקשקשת ובעלי קצוות אדמומיים, פטרת כף הרגל מלווה בגרד, צריבה וקשקשת, ופטרת המפשעה נראית אדומה, לחה, קשקשית ומגרדת.

קנדידה היא זיהום פטרייתי המופיע בעיקר בקפלי עור חמים ולחים. אנשים עם סוכרת ואנשים עם עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר לפתח זיהום קנדידיאלי.

פטרת כף הרגל נגרמת מפטרייה המתרבה בסביבה חמה ולחה, כמו נעליים סגורות וגרביים רטובות. ההידבקות שכיחה במקומות ציבוריים לחים כגון בריכות, חדרי כושר ומקלחות משותפות.

הטיפול המקובל הוא מריחת קרם המכיל חומר אנטי פטרייתי. חשוב להתמיד בטיפול שבועיים עד ארבעה שבועות לפחות, גם אם התסמינים חולפים מוקדם יותר, שכן הפסקה מוקדמת עלולה להוביל לחזרת הפטרת. אם אין שיפור, אם הזיהום מתפשט, או אם קיים רקע של סוכרת או מערכת חיסון מוחלשת, יש לפנות לרופא/ה.

היפטרות מפטרת בעור אורכת בדרך כלל שבועיים עד ארבעה שבועות של מריחת קרם אנטי פטרייתי. ההתמדה לאורך כל התקופה היא הגורם המרכזי להצלחת הטיפול ולמניעת הישנות.

כן, פטרת יכולה להופיע גם בעור הפנים, ולעיתים היא מזוהה בטעות כאקזמה או כרגישות עורית. חשוב להימנע ממריחת משחות סטרואידים על דעת עצמכם, ולפנות לרופא עור לאבחון מדויק.

קנדידה מתפתחת בעיקר בקפלי עור לחים וחמים, ואילו פטרת עור (Tinea Corporis) מופיעה כנגע עגול וקשקשי עם קצוות אדמומיים. שני המצבים מטופלים בתכשירים אנטי פטרייתיים, אך הם נבדלים במראה, במיקום ובגורם.

פטרת המפשעה מופיעה כאזור אדום, לח, קשקשי ומגרד. הטיפול כולל קרם אנטי פטרייתי, ולצידו שמירה על אזור יבש ואוורירי ולבישת תחתונים מכותנה. אם אין שיפור, אם התסמינים מחמירים או מתפשטים, או אם קיים רקע של סוכרת או מערכת חיסון מוחלשת, יש לפנות לרופא.

מומלץ לנעול הנעלה פתוחה ואוורירית, לשטוף את כפות הרגליים מדי יום ולייבש אותן היטב, להשתמש באבקות אנטי פטרייתיות, ולנעול כפכפים אישיים במקלחות ובבריכות ציבוריות.

תכשירים כמו שמן עץ התה, פרוביוטיקה בריכוז גבוה ומשחות על בסיס פוליגונום מוזכרים לעיתים כטיפול תומך, אך העדויות ליעילותם מוגבלות. הם אינם מחליפים טיפול אנטי פטרייתי ייעודי, ואין להשתמש בחומרים כמו אקונומיקה או סודה לשתייה על העור. אם אין שיפור, אם הזיהום מתפשט, או אם קיים רקע של סוכרת או מערכת חיסון מוחלשת, יש לפנות לרופא.

פטרת עלולה לחזור, בעיקר כאשר הטיפול הופסק מוקדם מדי או כאשר הסביבה נותרת חמה ולחה. ייבוש קפדני, החלפת גרביים ואוורור ההנעלה מסייעים להפחית את הסיכון להישנות.

האבחון נעשה על ידי רופא, ובמידת הצורך באמצעות לקיחת דגימה מהעור או מהציפורן לבדיקת מעבדה. אבחון מקצועי חשוב במיוחד כאשר התסמינים אינם חולפים או כאשר יש ספק לגבי אופי הנגע.

מומלץ לפנות לרופא כאשר הפטרת אינה משתפרת לאחר טיפול מקומי, כאשר היא מתפשטת, כאשר היא מופיעה בפנים או בקרקפת, או כאשר קיים רקע של סוכרת או מערכת חיסון מוחלשת. בלאומית ניתן לזמן תור לרופא עור דרך האתר, האפליקציה או מוקד שירות הלקוחות.

חשבנו שיעניין אותך