בין אם אושפזת על רקע מחלה או פציעה, לא פעם הטיפול נמשך גם הרבה אחרי השחרור מבית החולים. מכתב השחרור מאשפוז מאפשר לרופא/ה המטפל/ת בקהילה להבין את מהלך האשפוז על מנת להבטיח את המשך הטיפול הרפואי, וכולל הנחיות והמלצות חשובות לצורך השלמת הטיפול
מכתב שחרור מבית חולים כולל מספר חלקים המפרטים את סיבת האשפוז ומהלכו. במכתב השחרור ניתן לראות תיאור של הטיפול הרפואי, טיפול סיעודי, וכן טיפולים נוספים אם ניתנו (לדוגמה על ידי תזונאית, קלינאית תקשורת, וכדומה).
בנוסף, מכתב השחרור כולל המלצות שונות בהתאם למצב המטופל/ת. ההמלצות עשויות לכלול ביצוע בדיקות לאחר השחרור, שינויים תרופתיים, ועוד.
לאחר השחרור מבית החולים חשוב להגיע עם המכתב למרפאה לצורך ביקור אצל רופא משפחה או רופאת המשפחה, ורצוי לעשות זאת בהקדם. לרופאי ורופאות המשפחה תפקיד מרכזי בניהול המצב הרפואי של כל מטופל/ת, ולכן צריכים להיות מעודכנים על כל שינוי בריאותי של מטופליהם.
בנוסף, במרבית המקרים קיים צורך בהמשך הטיפול גם לאחר השחרור, אשר לא פעם יתבצע על ידי רופא/ת המשפחה – ולצורך כך רופא/ת המשפחה זקוק/ה לפרטים שונים המופיעים במכתב השחרור.
מכתב השחרור נועד למלא מספר מטרות, כאשר העיקריות ביניהן הן: המשך הטיפול הרפואי, עדכון המטופל/ת, וצרכים רשמיים שונים.
במרבית המקרים, שחרור המטופל/ת מבית החולים נעשה כאשר מוצו אפשרויות הטיפול במסגרת זו, וניתן להמשיך את הטיפול בקהילה (קופת החולים). המשמעות היא שלרוב מטופלים משתחררים מבית החולים כאשר יש אמנם שיפור במצבם, אך לא בהכרח כאשר הבריאו באופן מלא. לכן, מכתב השחרור משמש ככלי להעברת מידע נחוץ בין בית החולים לבין הקהילה.
כיום ישנה הבנה כי למטופל/ת יש תפקיד מרכזי בטיפול, ועל כן חשוב שהמטופלים והמטופלות יכירו ויבינו את האבחנות הרפואיות, הטיפולים שניתנו, מטרות הבדיקות שנערכו, וכדומה.
אחת הדוגמאות לחשיבות המטופל/ת בטיפול היא הקשר החזק בין התפתחותן של מחלות שונות לבין הרגלים הנמצאים בשליטת המטופל/ת, כגון עישון, הימנעות מפעילות גופנית, ותזונה שאינה מאוזנת.
לכן, חשוב לקרוא את מכתב השחרור ובפרט את ההמלצות הכתובות בסופו. במידה וישנם פרטים שאינם ברורים לך, בעיקר אלו הכתובים ב'שפה רפואית', ניתן להתייעץ על כך במרפאה – אצל האח/ות או הרופא/ה המטפל/ת. היכרות עם מצבך הרפואי מאפשרת לך טוב יותר את בריאותך, ומקנה תחושת ביטחון.
בנוסף לכל אלו, לעיתים נדרש להציג את מכתב השחרור לגופים שונים – לדוגמה למוסד לביטוח לאומי לשם מיצוי זכויות. מומלץ לשמור את מכתב השחרור במקום נגיש, שכן יתכן ותדרשו להציג את המכתב לצרכים עתידיים.
סעיף ההמלצות בשחרור עשוי לכלול הוראות חשובות להמשך, כגון בדיקות מיוחדות שיש לעשות (ולא מתבצעות באשפוז), בקשה להגיע לביקור במרפאות החוץ של בית החולים, ועוד. כל אלו נועדו על מנת להמשיך את הטיפול במצבכם ולאפשר מעקב מתאים.
לעיתים יש צורך לקבוע תור לגורמים הללו, אז מומלץ לוודא כי יש לכם את מספרי הטלפון הדרושים לכך. בנוסף, יתכן ותצטרכו לקבל טופס התחייבות (טופס 17) – אותו ניתן לקבל באמצעות פנייה למרפאה.
פעמים רבות נעשים שינויים בטיפול התרופתי במסגרת האשפוז – הוספת תרופות חדשות, הפסקה של טיפולים מסוימים, שינוי המינון, וכדומה. חשוב שהרופא/ת המשפחה יעדכנו את המרשמים הקבועים בהתאם, ומומלץ לערוך סדר בתרופות בבית על מנת לא להתבלבל – בעיקר במקרים בהם יש מספר תרופות קבועות.
חשוב לשמור על התנהלות בטוחה סביב נטילת תרופות. לכן, במידה ותרופה מסוימת לא ברורה לך, אינך בטוח/ה האם עלייך ליטול אותה או לא, וכדומה – יש ליצור קשר בהקדם עם המרפאה.
ההוראות שניתנו בעת השחרור מבית החולים נועדו להמשיך את הטיפול ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה. זה חשוב לדוגמה במקרים של פציעות וניתוחים, כאשר ישנה חבישה, תפרים, וכדומה.
במכתב השחרור יצוין מתי יש להחליף חבישות, איך להתנהל עם פצע פתוח (במידה ורלוונטי), מועד הסרת התפרים אם ישנם, וכן הנחיות שונות הנועדו לצורך מניעת זיהומים – כגון הסבר על ניקוי וחיטוי האזור.
כאמור, במרבית המקרים השחרור מבית החולים אינו מסמל הבראה – אלא שיפור במצב. לכן, טבעי שגם בעת החזרה הביתה עדיין יהיו קשיים מסוימים (עייפות, חולשה, לעיתים כאב, וכדומה). חשוב לזכור כי לגוף דרוש זמן להתאוששות. שמירה על מנוחה כשצריך וחזרה הדרגתית לפעילות, תוך מתן קשב ליכולות שלכם, יסייעו לכם להתחזק ולהתאושש.
מטופלים רבים, ובפרט כאשר מדובר על האוכלוסייה המבוגרת, עשויים לחוות קשיים ביכולת העצמאות והתפקוד לאחר אשפוז בבית החולים. הקשיים הללו עשויים להתבטא בהפרעה בהתניידות (הליכה, עליה וירידה במדרגות, קימה עצמאית מהמיטה..), קושי בשמירה על היגיינה (מקלחת, צחצוח שיניים), ועוד.
ככל שקשיים אלו מטופלים בשלב מוקדם יותר – עולה הסיכוי לכך שהמצב התפקודי ישתפר. לשם כך, חשוב לדעת כי קיים שירות של שיקום, המתבצע במסגרת אשפוז או בקהילה. מטרת השיקום היא להחזיר את המטופל/ת לתפקוד המרבי שניתן, תוך התחשבות במצב הרפואי. הזכאות לשיקום ניתנת על סמך המלצה של רופאים ורופאות המומחים בשיקום או בגריאטריה.
חשוב לזכור כי בכל החמרה במצב יש להגיע לטיפול רפואי אצל הרופא/ה המטפל/ת, ובמידה ומדובר במקרה דחוף יש להגיע למרכז לרפואה דחופה (מיון), עם עדיפות לבית החולים ממנו שוחררתם.