אנמיה היא מצב שכיח מאוד בכלל האוכלוסייה, אך נפוצה במיוחד בקרב נשים מניקות, נשים בהריון ונשים לאחר גיל המעבר. אנמיה יכולה להיות ביטוי למחסור בוויטמין B12 או למחסור בברזל, או למחסור במאגרי הברזל (פריטין).
בקרוב תתאפשר הכניסה לאזור האישי רק באמצעות קוד אישי ב-SMS או מייל. יש לוודא שפרטי ההתקשרות מעודכנים במערכת.
אחת התלונות הנפוצות, והמתישות...
תלונות על תשישות נפוצות הן אצל גברים והן אצל נשים (פחות שכיחות בקרב ילדים).
בעוד שהמילון מתאר תשישות כ"אובדן זמני של כוח ואנרגיה כתוצאה מעבודה פיזית או מנטלית קשה", מטופלים רבים משתמשים במונח כדי לתאר מגוון רחב יותר של תסמינים, ובינם:
תשישות יכולה להשפיע על כל מערכות הגוף. לעיתים התסמינים מופיעים בהדרגה, כשאין בכלל מודעות או הבנה לעוצמת הירידה ביכולות ובתפקוד. רבים אינם שמים לב לכמות האנרגיה שהם משקיעים, בהשוואה לכמות האנרגיה שנדרשה לביצוע אותן משימות לפני הופעת התסמינים.
תשישות יכולה להשפיע על:
תשישות יכולה להתבטא בתסמינים באזור הראש והצוואר כגון כאבי ראש, בלוטות לימפה נפוחות, ראייה כפולה, טשטוש ראייה, תחושת לחץ בראש ובסינוסים, וכאבי גרון חוזרים.
הלב עלול להיות מושפע ולהתבטא בכאבים בחזה, דופק מהיר ולעיתים גם דפיקות לב.
אנשים הסובלים מתשישות חווים לעיתים קרובות גם תסמינים נשימתיים, כולל קוצר נשימה.
תסמינים במערכת העיכול כוללים כאבי בטן, בחילות, שלשולים וצרבת - שכולם עלולים להחמיר בעקבות תשישות.
בנוסף, תשישות עלולה לגרום לחולשת שרירים, כאבים ולעיתים גם נפיחות, וכן רגישות ונוקשות במפרקים.
הזיכרון לטווח קצר עלול להיפגע משמעותית, והריכוז יורד. תשישות פוגעת ביעילות ובפרודוקטיביות בעבודה, ועלולה לפגוע ביכולת לטפל בבטחה וביעילות במשפחה בבית.
מצב הרוח, היציבות הרגשית, החשק המיני, סדירות הווסת ותחושת הרווחה הכללית כולם עלולים להיפגע מתשישות.
ניתן לחלק את הסיבות לשלוש קטגוריות:
לעיתים מדובר בשילוב של גורמים. חשוב לזהות את הסיבה, משום שזהו הצעד הראשון בדרך לטיפול.
כרופאי משפחה, אנו מתחילים בבדיקת גורמים גופניים אפשריים לתשישות.
כאשר מטופל/ת מגיע/ה עם תלונה עיקרית של תשישות וחולשה, הצעד הראשון הוא לשלול גורמים שכיחים וברורים, שניתן לבדוק באמצעות בדיקות דם פשוטות.
אנמיה היא מצב שכיח מאוד בכלל האוכלוסייה, אך נפוצה במיוחד בקרב נשים מניקות, נשים בהריון ונשים לאחר גיל המעבר. אנמיה יכולה להיות ביטוי למחסור בוויטמין B12 או למחסור בברזל, או למחסור במאגרי הברזל (פריטין).
מחלות של בלוטת התריס, ובמיוחד תת־פעילות של בלוטת התריס, עלולות לגרום לעייפות, חולשה ותשישות. בדיקות הדם הראשונות שרופא/ה יפנה אליהן לצורך בירור הן בדרך כלל TSH ו-Free T4.
סוכרת עלולה לגרום לתשישות. בדיקת דם פשוטה של גלוקוז בצום יכולה לסייע לשלול זאת.
בשנים האחרונות מחסור בוויטמין D נקשר לתחושת חולשה כללית ותשישות. רמת ויטמין D מומלצת היא מעל 30. אם הרמה נמוכה מכך, מומלץ לשקול נטילת תוסף ויטמין D.
רבים סובלים ממחסור בוויטמין D, גם במדינות בעלות אקלים שטוף שמש.
מחלות זיהומיות כגון מונונוקלאוזיס זיהומי (EBV) וציטומגלווירוס (CMV) עלולות לגרום לתשישות. אם בבדיקות הדם נמצאים נוגדני IgM לאחד מהנגיפים הללו, המשמעות היא שמדובר בזיהום פעיל. לעומת זאת, נוגדני IgG חיוביים מצביעים בדרך כלל על כך שהמחלה התרחשה בעבר.
מחלות זיהומיות נוספות שעלולות לגרום לתשישות כוללות, בין היתר, דלקת כבד (הפטיטיס) ומחלת ליים.
גיל המעבר עלול להיות מלווה בתשישות.
אחד התסמינים הנפוצים של הריון הוא הרגשה של תשישות.
אחד התסמינים הראשונים של מחלות לב אצל נשים יכול להתבטא כתשישות.
נורה אדומה - כאשר התשישות מופיעה בעיקר בזמן מאמץ.
מחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונית, לופוס, סקלרודרמה ודלקת מפרקים פסוריאטית עשויות להתבטא בתחילה בתשישות כתסמין מרכזי.
דלקות כרוניות בדרכי השתן, תסמונות של תת־ספיגה, מחלות מעי דלקתיות או תסמונת המעי הרגיז עלולות להתבטא בתחושת חולשה כללית ותשישות.
אנשים הסובלים מאסתמה נוטים במיוחד לחוות תשישות. איזון טוב של האסתמה יכול לסייע בשיפור רמות האנרגיה ובהפחתת התשישות.
גורם נוסף שלעיתים קרובות מתעלמים ממנו הוא תרופות. כל חומר שנוטלים דרך הפה או מורחים על העור נספג בגוף ועלול לגרום לתופעות לוואי.
גם תרופות משלימות, תוספים או צמחי מרפא הנמכרים בחנויות טבע עלולים להשפיע ולהחמיר תסמינים של תשישות או חולשה.
בעוד שתשישות יכולה להימשך זמן ממושך, תשישות כרונית שונה מתסמונת התשישות הכרונית, שלה קיימים קריטריונים מוגדרים לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC):
תשישות כרונית חמורה הנמשכת לפחות שישה חודשים או יותר, לאחר שנשללו אבחנתית מצבים רפואיים אחרים הידועים כגורמים לתשישות; וכן קיום של ארבעה או יותר מהתסמינים הבאים במקביל:
קל יותר לזהות גורמים גופניים וגורמים רגשיים או נפשיים לתשישות, אך לעיתים קשה יותר לטפל בהם. עם זאת, לאורח החיים יש השפעה משמעותית על תחושת התשישות והעייפות.
ניתן לחלק זאת לשלוש קטגוריות עיקריות:
מחקרים רבים מראים את ההשפעה החיובית של פעילות גופנית סדירה על הבריאות, מצב הרוח ומחלות כרוניות.
מומלץ לשלב פעילות גופנית קבועה בשגרת היום. ההמלצה היא לפחות 30 דקות ביום של פעילות אירובית, כגון הליכה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים, בעוצמה שמעלה את הדופק וגורמת להזעה. אם זה קשה בתחילה, ניתן להתחיל ב-20 דקות, שלוש פעמים בשבוע.
חשוב להימנע מפעילות יתר, שכן גם עומס יתר של פעילות גופנית עלול לגרום לתשישות ולעייפות.
ספורט וכושר
רוב המבוגרים זקוקים ל־7–8 שעות שינה בלילה באופן קבוע.
מומלץ לבחון את היגיינת השינה – כלומר הרגלים ותנאים סביבתיים לפני השינה שעלולים להשפיע עליה. פתרונות פשוטים כוללים שימוש במיטה לשינה בלבד, שינה בחדר חשוך בלילה ומואר במהלך היום. מומלץ להימנע ממסכים, פעילות מעוררת, קפאין או חומרים מעוררים לפני השינה. גם תרגול מדיטציה לפני השינה יכול לסייע.
אכילת מזונות שאינכם סובלים היטב עלולה לגרום לתחושת תשישות וכבדות. מודעות למזונות שמשפיעים על התפקוד שלכם יכולה לעשות הבדל משמעותי.
תזונה מאוזנת, הכוללת מעט מזון מעובד והרבה ירקות ירוקים, יכולה לסייע בהעלאת רמות האנרגיה. בנוסף, שתייה של לפחות 8 כוסות מים ביום מסייעת במניעת התייבשות ובהפחתת תחושת התשישות הנלווית לה.
