סל שיקום למתמודדים עם מחלה נפשית

חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש”ס – 2000 “מטרתו של חוק זה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש, כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו” (סעיף 1 בחוק שיקום נכי נפש בקהילה)

יאנה דרפקין, עו"ס MSW/פסיכותרפיסטית, מרפאת "ציפור הנפש", אשדוד

אדם בפגישה עם מטפלת

התפקוד היום-יומי מהווה חלק בלתי מבוטל מתחושות הרווחה והסיפוק האישיים של כל אדם, ועל כן ההתייחסות לכך תופסת מקום חשוב כחלק מגישת הטיפול הכוללת, הרואה את צרכיו המגוונים של כל מטופל.
מחקרים הראו כי מסגרות שיקומיות בקהילה תורמות לשיפור התפקוד, משפרות את תחושת העצמאות של האדם ומסייעות בהתמודדות הנפשית.
התמודדות נפשית יכולה להיות מסע ארוך, ועל כן כאשר ההתערבות השיקומית נעשית בשלב מוקדם היא מאפשרת לסייע עם האתגרים שבדרך, תוך כדי שיפור ושימור מיומנויות חשובות לתהליך.

מי זכאיים לתכנית שיקום? 

  • תושבי ישראל
  • בגיל 18 שנים או יותר
  • עם נכות רפואית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות

תיאום תכנית שיקום (תיאום טיפול)

כחלק מתכנית השיקום ממנים במקרים מסוימים מתאם העוזר במימוש תכנית השיקום שקבעה הוועדה. מתאם תכנית השיקום עוזר, למשל, לבחור את המסגרות שבהן רוצים להשתלב. 

שירותים אשר יכולים להיכלל תחת סל שיקום

  • הפניה לאחת ממסגרות המגורים המוגנות בקהילה, כמו הוסטל או דיור מוגן, והשתתפות במימון הפעילות השיקומית במסגרות אלו;
  • חונך או עובד סמך שידריך, ילווה ויסייע למי שגר בבית או עם המשפחה;
  • סיוע בתשלום שכר הדירה – לזכאים דרך משרד השיכון או, במקרים מיוחדים, דרך משרד הבריאות;
  • סיוע ברכישת ציוד ראשוני לדירה (מכשירי חשמל, רהיטים).

  • הפניה לשירותי אבחון והכשרה תעסוקתית והשתתפות במימונם. במסגרת זו אנשי מקצוע מסייעים בבחירת סוג העבודה המתאים ביותר ועוזרים ללמוד את התחום.
  • עזרה בהשתלבות בשוק העבודה:
    •  כשכיר או כעצמאי
    • במסגרת תעסוקה נתמכת (עזרה במציאת מקום עבודה רגיל בשוק החופשי, ליווי וסיוע בהשתלבות במקום העבודה)
    • במפעל מוגן
    • הפניה למועדון תעסוקתי – הפעילות במועדון התעסוקתי מכינה את המועמד להשתלבות במקום עבודה כמו מפעל מוגן או עבודה בשוק החופשי.
  • הוצאות נסיעה: החזר הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית לאחת ממסגרות התעסוקה. ההחזר ניתן באמצעות המעסיק.

הפניה לשירותים הבאים והשתתפות במימונם:

  • אולפן ללימוד עברית
  • השלמת השכלה יסודית או תיכונית
  • לימודי מחשב

הפניה למועדונים חברתיים במסגרות רגילות או מיוחדות 

הפניה לטיפולי שיניים בסיסיים וסיוע במימונם.

תמיכה בבני משפחה

גם בני המשפחה זכאים לסיוע, עזרה ולתמיכה:

  •  ייעוץ והדרכה לבני המשפחה
  • הפניה לשהייה קצרה במסגרת מגורים מוגנת (כמו הוסטל) למשתקמים הגרים עם משפחותיהם, ומימונה (‘נופשון’)

לאן אפשר לפנות כדי לקבל סל שיקום?

ראשית, יש לקבל הכרה על נכות בשל רקע נפשי. הכרה זו נעשית או כחלק מתהליך לקצבת נכות מטעם הביטוח הלאומי, או באמצעות פסיכיאטר אשר הוסמך לכך.

על מנת להגיש לסל שיקום, יש לפנות לפנות לסניפי ציפור הנפש (בתוך הקופה). באיזורים שאין שלוחה של בריאות הנפש ניתן לפנות לעובדים הסוציאליים האיזוריים הכלליים של לאומית שיסייעו בנושא. גורמים אלו יסייעו בבניית תכנית שיקומית אישית והגשתה לוועדת השיקום האזורית. 

בהמשך, ועדת סל השיקום תתכנס על מנת לבחון את הבקשה. לאחר אישור הוועדה, המטופל יוכל לבחור את השירותים המתאימים לו מטעם סל השיקום.

קבלת חוות דעת לוועדת סל שיקום בריאות הנפש

הזכאות כוללת כתיבת מסמך חוות דעת והפניה לוועדת סל שיקום של משרד הבריאות ומילוי טפסים הנדרשים לוועדה.

השירות ניתן במרפאות בריאות הנפש. לקבלת השירות יש לפנות עובד/ת סוציאלי/ת לבריאות הנפש במרפאות בריאות הנפש, לעובד/ת סוציאלי/ת של המרכז הרפואי או לתומכי בריאות הנפש בלאומית. אם אין אפשרות כזו, הלקוחות יופנו למרפאה חיצונית.

הצגה בפני ועדת סל שיקום\פסיכיאטרית מחוזית

איש מקצוע מתחום בריאות הנפש מציג לוועדה (ועדת סל שיקום של משרד הבריאות, ועדה פסיכיאטרית מחוזית או ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער) את תולדות הבעיה והרקע של הפונה.

הגשת ערר על החלטת ועדת שיקום אזורית

במידה ופניתם לוועדת שיקום ואתם סבורים כי החלטת הוועדה אינה מתאימה או אינה תקינה, יש אפשרות לערער תוך 45 יום מקבלת החלטת הוועדה.
הערעור נעשה מול האגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות, ובעקבותיו יתבצע דיון בוועדת ערר הנועדה לטפל במקרים אלו.

חשבנו שיעניין אותך