בטיחות בחורף

עם בוא מזג האוויר הקר והסוער, משרד הבריאות וקופות החולים ממליצים לנקוט אמצעי זהירות נוספים כדי להגן על אוכלוסיות בסיכון גבוה לפגיעות חורף, ובראשן תינוקות, ילדים קטנים וקשישים.
הסיכונים בחורף אינם קשורים רק לקור ולהיפותרמיה (מצב רפואי שבו טמפרטורת הליבה של הגוף יורדת מתחת ל־35 מעלות צלזיוס, מה שפוגע בתפקוד מערכות חיוניות ועלול להיות מסכן חיים), אלא גם לחימום יתר בתוך הבית ולשימוש לא בטוח באמצעי חימום, שעלול לגרום להרעלת פחמן חד חמצני (CO). 
חשיפה לקור עלולה להכביד על הגוף גם כאשר חום הגוף עדיין נמצא בתחום “תקין”. הסיכון גבוה יותר אצל תינוקות רכים, בגיל מבוגר ובקרב אנשים עם מחלות כרוניות כמו מחלות לב או ריאות. באמצעות כמה צעדים מעשיים ניתן להפחית משמעותית את הסיכונים.

למה החורף מסוכן יותר עבור קשישים ותינוקות?

קשישים

קשישים נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעות קור, כולל היפותרמיה, בין היתר משום ש:

•  חום הגוף “הרגיל” עשוי לרדת עם הגיל.
• היכולת לייצר חום ולהתמודד עם קור פוחתת, ולעיתים יש פחות שומן תת־עורי מבודד.
• כלי הדם עשויים להתכווץ פחות ביעילות, ולכן קשה יותר לשמור על חום הגוף.
• רעד (שמסייע בחימום הגוף) עלול להיות חלש יותר או להיעדר.
• תחושת השינוי בטמפרטורה והתגובה אליו עשויות להיות פחות חדות.
• קשישים רבים חיים לבד ולעיתים בבית שאינו מחומם כראוי.
• מחלות רקע ותרופות מסוימות מעלות את הסיכון.

מצבים רפואיים שמגבירים סיכון כוללים בין היתר אי־ספיקת לב, מחלות ריאה כרוניות, סוכרת, מחלות בלוטת התריס, שבץ בעבר, דמנציה (כולל אלצהיימר), פרקינסון, תת־תזונה, זיהומים (כולל אלח דם) ועוד. גם תרופות המשפיעות על ערנות או על ויסות חום (כגון תרופות שינה, תרופות הרגעה, נוגדי דיכאון וחלק ממשככי הכאב) עשויות להעלות סיכון.

תינוקות (בייחוד יילודים)

תינוקות מאבדים חום במהירות ומתקשים לשמור על טמפרטורה יציבה משום ש:

• יחס שטח הפנים למשקל גדול, ולכן איבוד חום מהיר יותר.
• יכולת ויסות החום אינה מפותחת.
• יילודים אינם מרעידים (רועדים) ביעילות כדי להתחמם.
• יש פחות שומן תת־עורי המסייע בבידוד.

חימום הבית בבטחה: עקרונות יסוד

טמפרטורה

שמירה על טמפרטורה יציבה בבית היא אחד הצעדים היעילים ביותר למניעת פגיעות חורף.
טמפרטורה מומלצת בבית. מומלץ לשמור על כ־21–24° צלזיוס באזורי המגורים (ועד 26° בחדרי רחצה). מומלץ להשתמש במדחום לחדר כדי למדוד בפועל ולא לנחש.

לחות ואוורור

• חימום עלול לייבש את האוויר. רצוי לשמור על לחות נוחה באמצעות מכשיר אדים או כלי מים בחדר.
• מומלץ לאוורר את הבית באופן קבוע גם בימים קרים, כדי להפחית עומס אוויר ולצמצם סיכון לזיהומים.

איטום ומניעת רוחות פרצים

כדאי לוודא שאיטום דלתות וחלונות תקין, כדי לשמור על טמפרטורה יציבה ולהפחית איבוד חום.

בטיחות בשימוש באמצעי חימום 

• יש לוודא שאמצעי החימום תקינים ובטיחותיים. אם צריך, להיעזר בבני משפחה או באיש/אשת מקצוע.
• יש לשמור “אזור נקי” סביב מקור חימום: לא להציב בקרבתו שמיכות, וילונות, רהיטים או צעצועים.
• אין להשאיר תנורי חימום ניידים ללא השגחה, ולהימנע משימוש בכבלי מאריך למכשירי חימום בעלי צריכת חשמל גבוהה.
• אין להשאיר תינוקות, פעוטות וילדים בקרב תנורי חימום ללא השגחה.

הסיכון שמתפספס: חימום יתר בחורף

חימום יתר בחורף שכיח כאשר החימום בבית חזק מדי או כאשר לבושים יותר מדי שכבות (ובפרט אצל תינוקות). חימום יתר עלול לגרום להתייבשות ולעייפות, ובקרב תינוקות הוא עשוי להגביר את הסיכון ל־מוות בעריסה (SIDS) . בנוסף, הזעה בתוך שכבות עלולה “ללכוד” לחות בבגדים, וכאשר הפעילות נפסקת ייתכן קירור מהיר שמעלה סיכון לפגיעת קור.

איך מפחיתים את הסיכון לחימום יתר בחורף

• להימנע מחימום מוגזם ולשמור על טמפרטורה נוחה ולא קיצונית.
• ללבוש שכבות שניתן להסיר בקלות.
• להקפיד על שתייה מספקת גם כשלא מרגישים צמא, משום שתחושת הצמא פוחתת במזג אוויר קר.

איך מזהים חימום יתר

חימום יתר יכול להתבטא באופן שונה בין גילאים, ולעיתים הסימנים פחות ברורים דווקא באוכלוסיות הפגיעות.

סימנים אפשריים לחימום יתר (בכל גיל):

• עור חם, לעיתים אדמומי
• הזעה מרובה (או עור חם ויבש באופן חריג)
• כאבי ראש, סחרחורת, בחילה
• עייפות או חולשה
• אי־שקט או עצבנות
• בלבול, ישנוניות או עילפון (במצבים חמורים)

אצל תינוקות:

• מומלץ לגעת ב־חזה או גב עליון  (ולא בכפות ידיים ורגליים). אם החזה חם מאוד או מזיע/דביק, ייתכן שהתינוק חם מדי.
• אם התסמינים משמעותיים או מחמירים, יש לפנות לייעוץ רפואי בהקדם.

זיהוי היפותרמיה: סימני אזהרה

היפותרמיה היא ירידה בטמפרטורת הליבה של הגוף מתחת ל־ 35°C  ועלולה להיות מסכנת חיים.

סימנים אפשריים במבוגרים

• רעד (לא תמיד מופיע אצל קשישים)
• תשישות וחולשה
• בלבול, דיבור לא ברור
• ירידה בקואורדינציה (קושי בתנועות עדינות)
• בעיות זיכרון, ישנוניות

סימנים אפשריים בתינוקות

• אנרגיה נמוכה מאוד או ישנוניות חריגה
• עור קר למגע
• צבע עור אדמומי או חיוור

חשוב לדעת: אצל קשישים, היפותרמיה מוקדמת עלולה להיות קשה לזיהוי. לעיתים אין רעד ואין תלונה על קור.

אם עולה חשד להיפותרמיה, מומלץ למדוד חום. אם החום נמוך מ־ 35 מעלות צלזיוס  מדובר במצב חירום ויש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.

כוויית קור 

כוויית קור היא פגיעה שנגרמת מהקפאה וגורמת לאובדן תחושה ושינוי צבע באזור הפגוע. במקרים חמורים עלול להיגרם נזק קבוע ואף צורך בקטיעה. האזורים השכיחים הם לחיים, אף, סנטר, מצח, אוזניים, שורש כף היד, כפות ידיים וכפות רגליים.

סימנים

• עור לבנבן/בהיר ונוקשה
• תחושת נימול או חוסר תחושה יותר מאשר כאב

עזרה ראשונה

• לחמם בהדרגה באמצעות מים חמימים (לא חמים), בטמפרטורה שנוחה למגע.
•  לעטוף בשכבות יבשות וחמות.
• לא לשפשף את האזור.
• לא להשתמש בחום ישיר (כרית חימום, תנור, קמין, רדיאטור), משום שאזור רדום עלול להיכוות בקלות.
• לאחר התחלת חימום הדרגתי יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם.

פחצן חד חמצני: סכנה “שקטה” בחורף

מקורות חימום חלופיים רבים פולטים פחצן חד חמצני/חד־תחמוצת הפחמ/CO, גז שאין לו ריח או צבע ועלול להיות קטלני בתוך דקות בריכוזים גבוהים.

כללי בטיחות מרכזיים

    יש להבטיח אוורור מספיק בכל שימוש באמצעי חימום המבוססים על בעירה.
•    אין להפעיל גנרטור בתוך הבית, גם אם חלונות או דלתות פתוחים.
•    אין להשתמש בגריל פחמים או גז בתוך הבית.
•    אין להשתמש בתנור גז לחימום הבית.
תסמיני הרעלה
•    כאבי ראש, סחרחורת, בחילה, עייפות
•    במצב חמור: עילפון, בלבול, התמוטטות
•    חשיפה ממושכת עלולה להוביל למוות
בחשד להרעלת CO יש לעבור מיד לאוויר צח ולפנות לעזרה רפואית דחופה.