עקרונות נטילת ההיסטוריה הרפואית בבני נוער

בהתאם להמלצות ארגוני הבריאות המרכזיים: AAP, WHO, NICE

פרופסור פרנסיס מימוני

עקרונות יסוד

1. סודיות ואמון

  • בתחילת המפגש חשוב להסביר לבני הנוער (ולהורים אם נוכחים) מהי סודיות רפואית ומה גבולותיה (לדוגמה, במקרים של סכנה לעצמם או לאחרים).
  • יש להקדיש זמן לשיחה פרטית עם המתבגר ללא נוכחות ההורים, כדי לעודד פתיחות.
  • יש לבנות מערכת אמון לפני ששואלים שאלות רגישות.

2. תקשורת מותאמת גיל והתפתחות

  • לדבר ישירות עם המתבגר, בשפה התואמת את גילו ורמת הבשלות שלו.
  • להימנע ממונחים רפואיים מורכבים; לוודא הבנה באמצעות שאלות חוזרות בשפתו.
  • להשתמש בשאלות פתוחות ולהקשיב באופן פעיל.

3. גישה מקיפה והוליסטית

  • לבדוק לא רק את הבריאות הפיזית אלא גם את המצב הנפשי, הרגשי והחברתי.
  • ניתן להשתמש במסגרת שיטתית כגון HEADSSS / HEEADSSS , הכוללת:
    • H - בית וסביבה (Home)
    • E - לימודים או עבודה (Education / Employment)
    • A - פעילות חברתית ופנאי (Activities)
    • D - שימוש בסמים, אלכוהול, טבק (Drugs)
    • S - מיניות ויחסים (Sexuality)
    • S - מצב רגשי, דיכאון, מחשבות אובדניות (Suicide / Mental Health)
    • S - בטיחות ואלימות (Safety)

4. כיבוד העצמאות של המתבגר

  • לעודד את המתבגר לקחת אחריות על בריאותו ועל החלטותיו .
  • לשמור על שיתוף ההורים בצורה מאוזנת, בהתאם לגיל ולבשילות.

5. בדיקות סקר והערכת סיכונים

  • לבדוק באופן שיטתי הרגלי חיים: תזונה, פעילות גופנית, שינה, שימוש בחומרים
    ממכרים ובריאות מינית.
  • להעריך לחצים פסיכו-חברתיים, תפקוד לימודי ויחסים בין-אישיים. 
  • לבצע סקר למצבי דיכאון, חרדה וסיכון לפגיעה עצמית בהתאם לצורך.

6. תיעוד ושמירה על פרטיות. 

  • לתעד מידע רגיש בזהירות, תוך שמירה על כללי האתיקה והחוק. 
  • במידת הצורך, להשתמש בהערות נפרדות או בקוד כדי למנוע חשיפה לא רצויה להורים .

מרכיבים עיקריים של ההיסטוריה הרפואית

  • נתוני זיהוי: גיל, כיתה, כינויים, מבנה משפחתי
  • תלונה עיקרית: במילותיו של המתבגר
  • סיפור המחלה הנוכחית: זמן ההופעה, גורמים מחמירים או מקלים, השפעה על חיי
    היומיום
  • היסטוריה רפואית קודמת: מחלות כרוניות, אשפוזים, תרופות, אלרגיות
  • היסטוריה משפחתית: מחלות תורשתיות, בעיות נפשיות, דינמיקה משפחתית
  • היסטוריה חברתית: מצב מגורים, חברויות, תחביבים, זמן מסך
  • סקירת מערכות: גדילה, התפתחות מינית, וסת, שינה, תיאבון
  • בריאות נפשית: מצב רוח, דרכי התמודדות, מקורות מתח
  • התנהגויות סיכון: פעילות מינית, אמצעי מניעה, מחלות מין, שימוש בסמים

ביבליוגרפיה

1. Confidentiality in the Care of Adolescents: Technical Report. Chung RJ, Lee JB, Hackell JM, Alderman EM. Pediatrics. 2024;153(5):e2024066327. doi:10.1542/peds.2024-066327.

2. The Hospitalized Adolescent. Breuner CC, Alderman EM, Jewell JA. Pediatrics. 2023;151(2):e2022060646. doi:10.1542/peds.2022-060646. Internists and Adolescent Medicine. Schmidt RM, White LK. Archives of Internal Medicine. 2002;162(14):1550-6. doi:10.1001/archinte.162.14.1550.

3. The Hospitalized Adolescent. Breuner CC, Alderman EM, Jewell JA. Pediatrics. 2023;151(2):e2022060647. doi:10.1542/peds.2022-060647. Contraceptive Counseling and Methods for Adolescents: Clinical Report. Ott MA, Sucato GS, Leroy-Melamed M, Hoopes AJ. Pediatrics. 2025;156(1):e2025072218. doi:10.1542/peds.2025-072218.

4. The Initial Reproductive Health Visit. Rachael L. Polis, Steph E. Lee. American College of Obstetricians and Gynecologists (2020). Exploitation, Labor and Sex Trafficking of Children and Adolescents: Health Care Needs of Patients. Greenbaum J, Kaplan D, Young J. Pediatrics. 2023;151(1):e2022060416. doi:10.1542/peds.2022-060416.

5. Collaborative Care in the Identification and Management of Psychosis in Adolescents and Young Adults. Hua LL. Pediatrics. 2021;147(6):e2021051486. doi:10.1542/peds.2021-051486.