ילדים בני שנתיים ומעלה שיחלו בו יתגברו עליו במהרה, אבל כשהוא תוקף פגים ותינוקות הוא עלול לגרום לסיבוכים קשים. קוראים לו נגיף ה- RSV ואפשר פשוט להימנע ממנו באמצעות חיסון.
מי מאיתנו לא מכיר את הסצנה הבאה: הפעוט או הפעוטה מתעוררים באמצע הלילה עם גודש באף, שיעול טורדני וחום. הורים מנוסים שכבר מכירים את התופעה לא ממש מתרגשים. הם מרגיעים, נותנים תרופה להורדת החום ולמחרת בבוקר מגיעים עם הפעוט לרופא.
במרבית המקרים יכריז הרופא שמדובר בנגיף וישלח את הפעוט למנוחה עד יעבור וירוס.
אבל לא תמיד הסיפור נגמר ככה. בין שלל הנגיפים התוקפים אותנו בעונה זו, נכלל נגיף ה- RSV (או בשמו המלא: Respiratory Syncytial Virus). מדובר בנגיף ממשפחת מיקסו-וירוס (אחת מקבוצות הנגיפים הגורמים לשפעת) שעלול להתפתח, בעיקר בקרב ילדים עד גיל שנתיים, לזיהומים מסוכנים בדרכי הנשימה. ה- RSV הוא אחד הנגיפים הפעילים ביותר ותוקף בעיקר בחודשים נובמבר – מרץ.
הרפואה מכירה בנגיף ובמחלות הנגרמות ממנו זמן רב יחסית, אבל מרבית האוכלוסייה אינה מודעת לכך שנגיף זה מהווה את אחד הגורמים השכיחים ביותר לאשפוז של תינוקות ופעוטות עקב מחלות ויראליות בחודשי החורף.
בדומה לנגיפים אחרים של שפעת, גם במקרה הזה ישנן אוכלוסיות מסוימות החשופות יותר לסיבוך כתוצאה מהנגיף וכאלה שלא.
בקרב אוכלוסיות של ילדים מעל גיל שנתיים ומבוגרים, קיימת סבירות גבוהה יחסית להידבק בנגיף, אבל ברוב המקרים תאפיין הרפואה את המחלה כסוג של שפעת קלה, כזו שהגוף יצליח להתמודד איתה בתוך כמה ימים. במקרים אלה, התסמינים יהיו זהים לאלה של שפעת עונתית: עלייה קלה בחום הגוף, שיעול, נזלת וחולשה.
גם דרך ההידבקות של אוכלוסיות אלו בנגיף אינה שונה מדרך ההידבקות בשאר המחלות הוויראליות, כלומר: מגע עם גורם נגוע, המצאות בקרב אנשים חולים או מחלימים, שהייה במקומות הומים דוגמת פעוטונים, גני ילדים או כיתות בית ספר.
הטיפול במחלה במקרים האלה זהה לאופן הטיפול המקובל בשפעת רגילה, ומתמקד בטיפול בתסמינים השונים באמצעות תרופות להורדת חום, תרופות נגד שיעול וצינון, ומנוחה.
מבחינת הימנעות מהנגיף, אין הרבה מה לעשות, אם כי רצוי תמיד לשמור על כמה כללי זהירות העשויים למנוע הדבקות, הן בנגיף ה- RSV והן בנגיפים אחרים, כמו שטיפת ידיים אחרי שבאים במגע עם חולה והתרחקות ממקומות סגורים והומי אדם.
בכל מקרה ראוי להדגיש כי לא ידוע על סיבוכים אפשריים בקבוצות הגיל של ילדים מעל גיל שנתיים ומבוגרים, ולכן גם לא מחסנים אוכלוסיות אלה נגד הנגיף.
בעיקרו של דבר, ההידבקות בנגיף ה- RSV עלולה לחזור מספר רב של פעמים במהלך חייו של אדם בוגר, אך בשלב הזה מערכת הנשימה כבר מפותחת וחזקה דיה, ואין סכנה להסתבכות כתוצאה מהנגיף.
אוכלוסיות מסוימות מוגדרות כמצויות בסיכון גבוה לפתח סיבוכים כתוצאה מנגיף ה- RSV. במקרים אלה מעדיפה הרפואה להקדים תרופה למכה, ולתת חיסון מניעתי.
מדובר ביילודים ובתינוקות עד גיל שנתיים שאצלם קיימת סכנה ממשית לסיבוכים. אם לא יקבלו את החיסון המונע והטיפול המלא הדרוש, האם עשויים להגיע למצב של אשפוז בבית החולים. טיפול בלתי הולם או הזנחה עלולים להביא למצבים של הפסקות בנשימה, מחלות ריאה קשות ואף לאשפוז ממושך ביחידות לטיפול נמרץ, על כל הכרוך בכך.
על פי המלצות משרד הבריאות, החיסון נגד נגיף RSV ניתן לתינוקות בקבוצות הסיכון הבאות:
האבחנה בקרב האוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה מתבצעת בפגיות ואצל רופאי הילדים, לפי ההתאמה של התינוק לאחת מהקטגוריות שפורטו מעלה. פעמים רבות מתבצעת האבחנה בעקבות ההורים המדווחים על קשיי נשימה של התינוק או על מקרים של שיעול קשה.
במצב המשך הטיפול יכלול בדיקה מקפת שנועדה לבסס השערה של הדבקות בנגיף, האזנה לריאות ולעיתים גם צילום חזה.
יש לפנות מיידית לרופא הילדים ברגע שמזהים קושי בנשימה אצל התינוק, כדי להתחיל בטיפול ולהימנע מסיבוכים קשים.
כאמור, מדובר בנגיף הפעיל בעיקר בחודשי החורף, לכן ניתן החיסון לאוכלוסיות הפגיעות בחודשים נובמבר – מרץ.
החיסון תקף לתקופה של 30 יום בלבד, לפיכך, אם חולפים למעלה מ- 30 ימים בין זריקת חיסון אחת לשנייה – התינוק נותר חשוף ולא מחוסן. ההנחיה היא שיילוד הנכלל בקבוצת הסיכון יקבל את זריקת החיסון הראשונה כבר בפגייה. לאחר השחרור מבית החולים יש להגיע איתו להמשך טיפול במרפאה ייעודית מדי חודש, לקבלת ארבע זריקות חיסון נוספות עד להשלמת סדרת החיסונים.