אפליקציית כושר שעוזרת לכם לשמור על הבריאות ועל הדרך לקבל הטבות שוות! חפשו באתר
אי ספיקת כליות היא אחת מהמחלות השכיחות בעולם המערבי ובפרט מעל גיל 70 – שם לוקים בה כ-45% מהאנשים. למרות השכיחות הגבוהה שלה אנשים רבים לא יודעים כיצד היא מסתמנת, מה עלול לגרום לה ומתי כדאי לפנות לרופא מומחה.
שתי הכליות שלנו ממוקמות באזור האחורי של הבטן שלנו, ולמרות שבספר תהילים הן נחשבות לאיבר שמכיל את יסורי המצפון שלנו – הן עושות הרבה יותר מכך ובעלות חשיבות יוצאת דופן לתפקוד ולאיזון של גופנו.
הכליה, איבר שגודלו כ-10 עד 13 ס״מ, אחראית על יצור השתן שלנו. לשם כך היא מסננת את הדם שלנו בקצב של ליטר לדקה – כ-20% מסך תפוקת הלב שלנו – על מנת להחזיר אליו את החומרים החיוניים שעלינו להשאיר בגוף ולהפריש החוצה את הפסולת ואת העודפים.
אולם מעבר לפינוי הפסולת דרך השתן הכליה שלנו אחראית עוד על תהליכים רבים בגופנו. בין השאר היא מפרישה הורמונים שמאזנים את לחץ הדם שלנו, אחראית על משק הסידן ובנית העצמות ותורמת ליצור המתחדש של כדוריות הדם האדומות שלנו.
אי ספיקת כליות רחוקה מלהיות מחלה יחידה – מדובר באוסף רב של מחלות שמופיעות בגילים שונים, נגרמות בגלל גורמים מגוונים ומטופלות בצורה שונה.
אמנם לא נספיק לסקור את כולן בכתבה אחת אולם כדאי להכיר את החלוקה הגסה לאי ספיקת כליות חריפה (acute kidney injury, AKI) שמתבטאת כפגיעה של ימים עד שבועות בתפקודי הכליות, לרב כתגובה לחשיפה לנזק משמעותי; ולאי ספיקת כליות כרונית (chronic kidney disease, CKD) שמתפתחת בהדרגה לאורך שנים, ובה נעסוק.
יתר לחץ דם וסוכרת הם הגורמים המובילים לאי ספיקת כליות.
אי ספיקת כליות כרונית היא מחלה הדרגתית שנגרמת בגלל נזק מצטבר לכליות למשך זמן רב. ישנם גורמי סיכון שהופכים את הכליות פגיעות יותר לנזקים הללו ומעלים את הסיכוי לפתח אי ספיקת כליות בהמשך החיים. חלקם בלתי ניתנים לשליטה – כמו משקל נמוך בלידה, גיל מבוגר, מוצא אפריקאי או רקע משפחתי של מחלות כליה.
ישנן מחלות גנטיות מסוימות שעוברות בתורשה ועלולות להוביל לאי ספיקת כליות בהמשך החיים, והשכיחה שבהן היא מחלת כליות פוליציסטית שעוברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית (autosomal dominant polycystic kidney disease).
אולם חלק מגורמי הסיכון לאי ספיקת כליות כן ניתנים לשינוי במידה מסוימת, וביניהם נכללים סוכרת ויתר לחץ דם. למעשה סוכרת מהווה את הגורם הראשי לאי ספיקת כליות כרונית במדינות המערב.
סיבות שכיחות נוספות כוללות דלקת ב״פילטר״ המסנן של הכליה (גלומרולונפריטיס) ופגיעה ברקמת הכליה ובצינורות דרכם השתן מסונן ומופרש.
חומרת המחלה מדורגת ב-5 שלבים.
ניתן להעריך את תפקוד הכליה בעזרת מדד שנקרא GFR – Glomerular Filtration Rate.
GFR תקין נחשב מעל 90 סמ״ק/דקה, אולם באופן טבעי הוא נמוך יותר בנשים ובאנשים מבוגרים.
הערכת ה-GFR מתבצעת בעזרת נוסחאות שמסתמכות על רמות של חומר בשם קריאטינין בדם- נגזרת של חומר שמיוצר בשיעור קבוע בשריר ואמור להיות מופרש דרך סינון בכליה.
כל GFR מתחת ל-90 סמ״ק/דקה נחשב כאי ספיקת כליות אולם בפועל מדובר בשלבים שונים של המחלה. למשל שלבים 1 ו-2 (GFR מעל 60 סמ״ק/דקה) לרב יתגלו כממצא מקרי בבדיקות מעבדה ללא כל תסמינים אולם החל משלב 3 ומעלה יופיעו סיבוכים של אי ספיקת כליות כמו יתר לחץ דם ואנמיה.
שלב 5 מוגדר כ-GFR נמוך מ-15 סמ״ק/דקה והוא נקרא אי-ספיקת כליות מתקדמת (End Stage Renal Disease, ESRD) או כשל כליתי.
עבור מטופלים שמתקרבים לערכי GFR נמוכים אלו כדאי לדבר עם הרופא המטפל שלהם לגבי טיפולים תחליפיים לכליות (renal replacement therapy) – דיאליזה או השתלה במקרים המתאימים.
אי ספיקת כליות כרונית לרב תסתמן רק בשלבים מתקדמים יותר של המחלה ופעמים רבות היא תתגלה בלי שהמטופל ירגיש שינויים כלשהם באיכות חייו.
כאשר יכולת הסינון של הכליה (ה-GFR) יורדת מתחת ל-60 סמ״ק/דקה המחלה עשויה להתבטא בצורות הבאות:
מהרגע שבו נוצרה פגיעה ראשונית בתפקוד הכליה מתקיים מעגל חוזר של פגיעות מתמשכות: הכליה מנסה לפצות על התפקוד שאבד אך בשל הפיצוי האזורים ש״עובדים ביתר״ מתעייפים ונפגעים גם הם בהדרגה.
עם זאת ברב הפעמים מדובר במחלה יציבה ומרבית הקשישים שמאובחנים עם אי ספיקת כליות כרונית אפילו בשלבים 2 ו-3 ישארו עם התפקוד הכליתי הזה ללא הדרדרות נוספת. חשוב להמנע מפגיעות נוספות בכליה כמו חשיפה לתרופות שעלולות להחמיר את התפקוד הכליתי, לצד שמירה על אורח חיים בריא ותזונה מתאימה.
אי ספיקת כליות כרונית ממושכת - בפרט בשלבים הקשים אך גם מוקדם יותר - מגבירה את הסיכון לתחלואה לבבית פי 10 עד 200. השינויים שנגרמים במאזני הנוזלים והמלחים בגוף מובילים להסתיידות עורקים, פגיעה באספקת הדם ללב, אי ספיקת לב והחמרה של יתר לחץ דם.
כיוון שבשלבים המוקדמים של אי ספיקת כליות כרונית המטופלים לא מרגישים דבר לרב אין צורך בבירור או בטיפול וניתן להסתפק במעקב תקופתי אחר תפקודי הכליות. אם מופיעים סיבוכים שקשורים לאי ספיקת הכליות כמו אנמיה או יתר לחץ דם ניתן לטפל בהם תרופתית.
ההמלצה לטיפול ביתר לחץ דם שקשור לאי ספיקת כליות היא בעזרת תרופות ממשפחת מעכבי ACE וה-ARB (כמו טריטייס ואוקסר) – תרופות שפועלות על ציר הורמונים שמתחיל מהכליה ומעלה את לחץ הדם. התרופות הללו לא רק מורידות את לחץ הדם אלא נמצאו כמעכבות את הדרדרות התפקוד הכליתי.
בניגוד לאי ספיקת כליות חריפה – שם ניתן למצוא גורם מזיק עיקרי לכליה ויתכן כי הטיפול בו יחזיר את הכליה לתפקודה הבסיסי – באי ספיקת כליות כרונית לרב המטרה היא לעצור את המשך ההדרדרות התפקודית.
לצד זאת חשוב להמשיך במעקב אחר ה-GFR והופעת חלבון בשתן ולבצע מדידות של לחץ הדם. במקרה של הדרדרות במדדים הללו יתכן שכדאי להתייעץ עם רופא כליות מומחה – נפרולוג.
