אלרגיה היא מצב של תגובת יתר של המערכת החיסונית. במצב תקין, המערכת החיסונית מזהה גורמים זרים שעלולים להפריע לתפקוד התקין של הגוף, כמו חיידקים, ווירוסים או מזהמים אחרים, ופועלת לסילוקם
מצב של אלרגיה הוא מצב בו המערכת מזהה בטעות חומרים אחרים ונלחמת נגדם. חומרים אלו נקראים אלרגניים, והם יכולים להיות נפוצים בסביבתנו הטבעית - חומרים כמו אבקנים, עובש, אבק, מזונות שונים, תרופות, אבקות כביסה, ואפילו בעלי חיים זעירים כמו קרדית הבית – בעל חיים מיקרוסקופי שנמצא כמעט בכל מקום!
כאשר מערכת החיסון מזהה בטעות את האלרגן כגורם מזיק, היא פועלת לסילוקו מגופנו. אלא שעל הטעות הזו אנחנו משלמים בתופעות שונות ומשונות. בין השאר, האלרגיה יכולה להתבטא בצורה של גודש באף, עיטושים מרובים, שיעול כרוני, גירודים בגרון, הפרעות נשימה ועוד. במקרים מסויימים האלרגיה יכולה לעורר גם אסטמה אלרגית, אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור), ובמקרים חמורים מאוד האלרגיה מובילה גם לתגובה מערכתית כוללת שיכולה להביא לסכנת חיים. בגלל שכיחותה העולה, האלרגיה נחשבת כמגיפה החדשה של העולם המערבי, כשכעשרים אחוז מהאוכלוסיה סובלים מאלרגיה מסויימת.
שינה עמוקה ואיכותית חשובה לאספקטים שונים של הבריאות הגופנית והנפשית. אצל ילדים ומתבגרים היא משפיעה באופן ישיר על ההתפתחות הגופנית, על עיצוב יכולות למידה ועוד. שינה לא יציבה מובילה לפגיעה במערכת החיסונית, בין השאר בעקבות מניעה של שחרור מלטונין והורמון גדילה, המעודדים תהליכי ריפוי. מחקרים רבים מראים כי אלרגיה יכולה להשפיע על איכות השינה, ובמקרים רבים היא גורם מוביל של הפרעות שינה.
הפגיעה בשינה נובעת ממגוון של הסתמנויות אלרגיות. אלרגיות שגורמות לנזלת למשל, מגבירים את הסיכוי לאירוע של דום נשימה בשינה. במצב זה, דרכי הנשימה נחסמות באופן חלקי או מלא למספר שניות, וגורמות ליקיצה ולהפרעה בשינה. מחקרים רבים שבוצעו על ילדים גילו שיש קשר מוכח בין הסתמנות של נזלת אלרגית לישנוניות במהלך היום, ושככל שתסמיני הנזלת מתגברים גם גוברת הפגיעה בשינה. ככלל, פגיעה או חסימה של דרכי הנשימה העליונות או התחתונות, שמקורה באלרגיה, תוביל בסבירות רבה לפגיעה באיכות השינה.
אסטמה משפיעה על אחוז ניכר מהאוכלוסיה (מעל שמונה אחוז מהאוכלוסיה בארצות הברית סובלתאסטמה!). סימפטומים של אסטמה כמו התקף או שיעול מחמירים בלילה, ובחלק מאוכלוסיית החולים אף מופיעים רק בלילה, ומובילים במקרים רבים לבעיות של נדודי שינה. היסטמין הוא אחד מהחומרים מעוררי הדלקת שמופרשים ביתר במהלך התקפי אסטמה, והוא מעורב במחזורי היקיצה והערות, מה שמוביל לשיבוש בסדירות השינה. מחקרים שונים מראים כי נדודי שינה ויקיצות תכופות בעקבות התקפי אסטמה, הובילו באופן ישיר לירידה של ביצועים אצל ילדים בבית ספר.
מחלות אלרגיות כמו אקזמה של העור גורמים לאי נוחות בשינה המתבטאת בגירוד של העור, המוביל במקרים רבים לקושי בהירדמות ולהתעוררות תכופה במהלך הלילה. גם כאן, ככל שהמחלה חמורה יותר, נדודי השינה גוברים. תסמינים נוספים של אלרגיה שיכולים לגרום לנדודי שינה הם תחושת חספוס בגרון, יובש בעיניים ושיעול.
חלק חשוב מהיכולת לטפל בבעיות שינה הנובעות מאלרגיה קשור לאבחון, ולזיהוי הקשר בין האלרגיה לבעיות בשינה. כשהמטופל יודע שהעייפות שלו קשורה בקשר הדוק למחלה, ניתן להתחיל לגבש דרכים להתמודדות.
ראשית כל חשוב להקפיד על שליטה במחלה האלרגית. אם נצליח להפחית את התסמינים של האלרגיה, נוכל לשפר באופן מידי גם את איכות השינה של הסובל מהמחלה. לשם כך, יש להקפיד, בראש ובראשונה, להרחיק את הגורמים להפעלת האלרגיה ('האלרגנים') מהסביבה. יש להימנע באופן מוחלט מעישון, ומהימצאות בקרבה לאנשים מעשנים. בנוסף, להקפיד על צמצום חשיפה לאוויר מזוהם, ויש לנסות לשהות באזורים בהם גורמי אלרגיה נפוצים. כך למשל, נעדיף להימנע בעונות המעבר מיציאה מהבית בשעות בהם יש ריכוז גדול של אבקנים באוויר (ובעיקר, בשעות הבוקר).
כדי לדאוג לסביבה מיטיבה יש להקפיד על אוורור הבית ונקיונו, ובכך להימנע מנוכחות של אבק וקרדית האבק בבית. לסובלים מאלרגיה מומלץ להפריד בין הבגדים איתם הם מסתובבים בחוץ, לבגדים שהם לובשים בבית, כדי להמעיט את החשיפה לאלרגנים. כמו כן, מומלץ לנקות באופן תכוף את פילטר המזגן בבית.
כאמור, אחד החומרים המרכזיים שמשוחררים בגוף ברוב המחלות האלרגניות הינו היסטמין. הטיפול תרופתי הנפוץ לבעיות אלרגיה הוא נטילתאנטי-היסטמינים, חומרים שמדכאים את התגובה של הגוף להיסטמין, ובכך מפחיתים את תסמיני האלרגיה. חומרים אנטי-היסטמינים מפחיתים הפרשת נזלת, ממתנים את התסמינים הקשורים למערכת הנשימה, ומשפרים את מצב העור של הסובלים ממחלות אלרגיות.
לחומרים האנטי-היסטמינים יש השפעה על תופעות האלרגיה, אך גם השפעה ישירה על שינה. בעבר היו נותנים חומרים אנטי-היסטמינים חזקים, שהיו גורמים לישנוניות, ולכן הומלץ שלא לנהוג אחרי נטילה שלהם או לצרוך אלכהול יחד איתם. חשוב להבין שהישנוניות שגורמים החומרים האנטי-היסטמינים איננה מועילה בהכרח לאיכות השינה של החולים, ולפעמים אפילו מחריפה את נדודי השינה שלהם. כיום מצויים בשוק חומרים אנטי-היסטמינים כנגד אלרגיה, שמשפיעים באופן מופחת על השינה. צריכה שלהם מאפשרת לשלוט בחומרת המחלה, מה שמוביל באופן עקיף לשיפור של איכות השינה. עם זאת, ישנם מצבים בהם כן נעדיף לטפל בחומרים שמסייעים להירדמות, על פי הנחיית הרופא. סוג נוסף של תרופות בהם משתמשים חולי אלרגיה הם תרופות המבוססות על סטרואידים (אותם ניתן לצרוך ככדורים, בשאיפה ממשאף, או כמשחה שמורחים על העור). ישנם עדויות רבות לכך שסטרואידים משמשים כחומרים מעוררים, והם עלולים להחמיר את בעיות השינה של המשתמשים בהם. לכן, יש לשקול היטב את השימוש בתרופות סטרואידים אצל חולים אלרגיים הסובלים מבעיות שינה, ובכל מקרה אין לקחת את התרופות הללו בסמוך לשעת השינה.
לסיכום, הקשר בין אלרגיה לשינה נחקר בהמון היבטים, אך עדיין רב הנעלם על הגלוי בתחום זה. הבנת ההשפעה של האלרגיה על איכות השינה של הסובלים ממנה היא קריטית לשיפור חייהם של הסובלים מאלרגיות, והמדע עדיין מתקדם בתחום זה. השמירה על איכות השינה של הסובלים מאלרגיה מתמקדת בשני תחומים – הרחקת הגורמים לאלרגיה, והשמירה על איזון המחלה על ידי תרופות שונות. במקרה ואתם סובלים מאלרגיה ומרגישים שהשינה שלכם אינה מיטבית, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל על האסטרטגיות המדוייקות שיעזרו לכם לשפר אותה באופן מותאם.