האם הילד/ה שלי זקוקים לריפוי בעיסוק?

תנועה, כחלק חיוני של ההתפתחות מימיהם הראשונים תינוקות משתמשים בגופם על מנת ללמוד על העולם. התנועה והמגע חיוניים להתפתחותם התקינה - הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית. התנועות הגסות הן חלק ממשחקי הילדות בהם למדים על החברה, על האחר ועל ההשתלבות ומשחק עימו, התנועה היא דרך בה הילדים לומדים להביע את רגשותיהם ולשחרר כעסים. שרירים חזקים מסייעים בלמידה, בכתיבה ובהבנת העולם.

ילד בטיפול ריפוי בעיסוק

יכולת התנועה היא שמאפשרת לקום וללכת, ליצור, לחוות ולהתנסות. התנועות העדינות הן חלק בלתי נפרד התפקוד היומיומי, לבוש, אכילה עצמאית, טיפול וטיפוח. הן חלק מהלמידה של הילדים, היצירה שלהם, ההבעה שלהם.

לעיתים, ילדים מתקשים באחד או יותר מן התפקודים המוטורים. אחיזתו בעפרון אינה תקינה וכתיבתו איטית ומסורבלת, היא לא מצליחה להשחיל חרוזים, הוא אינו מצליח לקפוץ על רגל אחת, היא מועדת ונופלת לעיתים תכופות. 

הכישורים של המוטוריקה הגסה והעדינה הם חיוניים לתפקוד אופטימלי כמבוגרים. הם חלק בלתי נפרד מהדרישות היומיומיות המצופות מהילדים ומהווים בסיס למיומנויות למידה.

ההיבטים בהם מתמקדים במהלך טיפולי ריפוי בעיסוק

  • היבטים מוטורים – תנועה, תחושה, קואורדינציה.
  • היבטים קוגניטיביים-תפיסתיים – קשב, ארגון, תכנון, תפיסה חזותית, פתרון בעיות.
  • היבטים רגשיים וסביבתיים – יכולת התמודדות, עצמאות, סף תסכול, עיסוק בשעות הפנאי (חשיפה לגירויים לימודיים תנועתיים/תפיסתיים, סדר יום), תחושת ביטחון ומסוגלות ועוד.

תחומי מיומנות בהם ריפוי בעיסוק יכול לסייע

כאשר מיומנויות בסיסיות בתחומים שונים – כמו גרפו־מוטוריקה, יכולת התארגנות, או ויסות ועיבוד חושי – מתעכבות או נפגעות, הדבר עלול להוביל לקשיים בביצוע פעולות יומיומיות, לסרבול ולעיתים גם לתסכול. במקרים כאלה, ריפוי בעיסוק יכול לסייע בחיזוק ופיתוח היכולות, ובהקניית כלים מותאמים להתמודדות יעילה יותר.

ויסות ועיבוד חושי

ויסות חושי הינו תהליך מרכזי של עיבוד מידע הכולל את כל מערכות החושים, ומתייחס ליכולתו של הילד לארגן את תגובותיו לגרייה מהסביבה באופן מותאם ומסתגל וכך גם להפיק תגובה אופטימלית המסייעת להמשך השתתפותו בפעילות.

מוטוריקה גסה ועדינה

פעילות תנועתית המערבת קבוצות שרירים גדולות או קטנות לצורך תפקוד יומיומי (משחק, לימודים, טיפול עצמי וכו').

גרפו-מוטוריקה

היכולת להשתמש בכלי כתיבה בצורה המתאימה לגיל ההתפתחותי בו נמצא הילד. אחיזה בשלה דורשת הפרדת תנועה יעילה ויד מיוצבת על מנת לפעול באופן ממושך ללא התעייפות.

תפיסה חזותית

תהליך באמצעותו קולטים ומפרשים את הגירויים החזותיים מהסביבה עבור זיהוי חפצים/צורות וכו'.

התארגנות

היכולת לפעול בצורה יעילה מבחינת פרמטרים של; זמן, מקום, רצף, סביבה, אביזרים.

תפקודי יום-יום

אכילה, לבוש, ניקיון, ניידות ועוד.

ההתערבות הטיפולית

תהליך הטיפול מנוהל בשיתוף עם הסביבה הטבעית של הילד, לרבות משפחתו וסביבתו החינוכית. הטיפול נשען על עקרונות של גישת הלקוח במרכז וגישה ממוקדת משפחה.

הטיפול הינו מפגש חווייתי ומהנה המבוסס על משחק. המרפאה בעיסוק משתמשת באמצעים ופעילויות המותאמים לילד, ומאפשרת לו להתנסות בביצוע מיומנויות שונות תוך כדי חוויות למידה והצלחה.

הדגש הוא על הקשבה לצרכים ולרצונות, והתחשבות ביכולות ובאתגרים האינדיווידאוליים של כל ילד וילדה. מרפאים ומרפאות בעיסוק נדרשים להיות יצירתיים וגמישים, ולהתאים את הטיפול עצמו לתחומי העניין של המטופלים תוך שימוש באמצעים תואמי גיל ויכולת.

לאחר מפגש ראשוני של הילד וההורה עם מרפאה בעיסוק, ייערך איסוף מידע מסודר אשר יתייחס לתפקודי היומיום (אכילה ושתיה, לבוש, שינה ורחצה) וכן תפקודים נוספים הקשורים למשחק, למידה ושעות הפנאי. בעקבות תהליך הערכה זה, תיבנה תכנית טיפולית אישית המותאמת באופן ייחודי לילד ולצרכיו, ויוצבו מטרות טיפול הרלוונטיות לתפקוד של הילד ולסביבה שלו.

הטיפול הוא לרוב פרטני (אך עשוי להיות גם בזוגות או קבוצות קטנות לפי הצורך).

עבודה עם ההורים

קיימת חשיבות רבה לנוכחות ההורים בחדר הטיפולים, לצורך מעקב אחר התפתחות ילדם וקבלת כלים והדרכה ליישום במסגרת הביתית.
ההורים שותפים בקביעת מטרות הטיפול ובהשגת המטרות, ומקבלים הנחיה והדרכה להמשך עבודה בבית. 

נורות אזהרה

רחל גפני, מרפאה בעיסוק בלאומית שירותי בריאות, מסבירה לנו מהן נורות אזהרה אשר בגינם מומלץ לפנות לאבחון של ריפוי בעיסוק:

  • איחור בהשגת אבני דרך התפתחותיות כגון הליכה, ריצה, קפיצה ובגיל מאוחר יותר עיכוב במוטוריקה עדינה, שימוש בעיפרון וכו'.
  • הימנעות ממשחקים במרחב, מריצה, השתוללות, טיפוס או קפיצה.
  • נטייה ליפול, סירבול, התקלויות בחפצים.
  • ישיבה כפופה ליד שולחן, תנועתיות רבה על הכסא, מתקשה לשמור על מנחי יישור כנגד כוח הכובד לאורך זמן ורכינה עם הזמן אל עבר השולחן.
  • הימנעות ממגע או מהתנסות עם חומרים שונים כמו צבעי אצבעות, דבק ופלסטלינה, רתיעה ממרקמי בדים שונים, הימנעות מהתלכלכות, סירוב להליכה יחפה, רתיעה מחול, סירוב או הימנעות מפעילות הקשורה בהיגיינה כגון צחצוח שיניים, תספורת, גזירת ציפורניים וכו.
  • סירוב לצייר או לצבוע, הימנעות ממשחקים כגון לגו או קוביות הדורשות יכולות בניה ודיוק, התעייפות מהירה מפעילויות של כתיבה או ציור.
  • התקשות בוויסות כוח - מכה, צובט/ת או דוחף/ת בעוצמה לא פרופורציונלית ומנגד מסת שרירים חלשה, התעייפות מהירה,
  • חוסר אנרגיות
  • תגובות בקיצוניות כלפי רעשים חזקים, אור חזק וכו

חשבנו שיעניין אותך