לתיק הבריאות שלי

לקויות למידה והפרעות קשו"ר

שלח לחבר

X
   
CAPTCHA
Change the CAPTCHA codeSpeak the CAPTCHA code
 

מה הכוונה ב"לקות למידה"?

מה הכוונה ב"לקות למידה"?







לקות למידה- תקלה בתהליך עיבוד המידע
לקות למידה מוגדרת כהפרעה באחד מתחומי הלמידה שאינה קשורה דווקא ליכולת האינטליגנטית של הילד, והיא לא בהכרח פונקציה של היכולת הקוגניטיבית שלו. הדיסלקציה למשל, היא ביטוי של תקלה בתהליך העיבוד הפונולוגי במוח, והיא אינה קשורה כלל לבעיות התפתחותיות רגילות או חושיות. יתרה מכך, גם שאר לקויות הלמידה לרוב אינן קשורות כלל למנת המשכל של הילד, ופעמים רבות הן משויכות יותר לקשיים מוטוריים (בעיקר בתחום הדיסגרפיה). ולא רק, ילדים שאובחנו כדיסלקטים עלולים לסבול מבעיות נוספות של עיבוד מידע רגיל ויומיומי, שאינו קשור כלל לפעולות כמו קריאה וכדומה.
היום כבר ניתן לומר בוודאות שתחום לקויות הלמידה, בעיקר בקרב ילדים, הוא תחום רחב מאוד, מוכר ומטופל הרבה יותר מבעבר. לכן, מהרגע שילד אובחן כלקוי למידה כזה או אחר, נפתחות בפניו אפשרויות רבות ומגוונות לטיפול מתקן ומסייע - עד לרמה שבה הלקות חדלה כמעט מלהשפיע על התפתחותו, תלוי כמובן באופייה ובחומרתה.
בעולם הרפואה קיימות אסכולות שונות לגבי הגיל שבו ניתן לאבחן לקויות למידה אצל ילדים. תאוריה אחת גורסת כי כבר בגיל ארבע-חמש ניתן להבחין בסימנים של דיסלקציה אצל ילדים, אבל התאוריה המקובלת יותר היא זו הדוגלת באבחון לקויות למידה לא לפני התחלת הלמידה בבית הספר, ולרוב אפילו רק בכיתה ב'. זאת בהנחה שרק אז ניתן למעשה לעמוד על הפערים בין התלמידים, ולקבוע כי ילד כזה או אחר אינו עומד בשורה אחת עם חבריו לכיתה מבחינה התפתחותית. 
כאשר מנסים להתחקות אחר המקור ללקויות הלמידה, הדעה הרווחת היא שיש משקל לגורמים סביבתיים, כמו גם לתרופות או מחלות מסוימות בתקופת ההריון, אך ידוע גם שלעתים הלקויות הן עניין של תורשה וגנטיקה. 
במרבית המקרים המורים בבית הספר הם אלה שמניפים את הדגל ומתריעים על אפשרות של לקות למידה אצל הילד, אבל גם על ההורים מוטלת האחריות להיות ערים להתקדמותו, במיוחד במקרים שהם מבחינים שהילד הוא בעל יכולות שכליות מספקות, אבל עדיין מתקשה בקריאה וכתיבה, כלומר לא מצליח לכתוב את שיעורי הבית שלו אף שהבין בבירור את כל הנאמר בכיתה ויכול לספר על כך במפורט.
שלוש מהלקויות הנפוצות ביותר הן דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. לכל אחת מהן יש מנגנון משלה, אך פעמים רבות דרך הטיפול בכל אחת מהלקויות דומה לזו של חברתה. באבחון דידקטי ראשוני דרך מערכת החינוך ניתן לזהות אותן בזמן, לטפל בהן כיאות וכך למנוע בעיות תפקודיות, רגשיות וחברתיות שהן תולדה של הלקות המסוימת. לאבחון בזמן ולטיפול יסודי בלקויות הלמידה ישנה חשיבות עצומה. זאת משום שכיום ברור הקשר בין קשיים חברתיים ותפקודיים אחרים לבין לקויות דוגמת דיסגרפיה ודיסלקציה. הילדים נאלצים להתמודד עם סביבה הישגית ותחרותית המורכבת מחבריהם לכיתה המתפקדים באופן נורמטיבי, והדבר יוצר אצלם תחושות קשות של תסכול ובושה ובעיות נוספות שמזוהות עם חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך. מבחנים כושלים והישגים לימודיים בלתי מספקים פועלים נגדם כמו כדור שלג, ויוצרים מצב שבו הילד מרגיש שבעוד בתחומים מסוימים הוא נמצא בקו אחד ואף עולה על הילדים האחרים  - הרי שבתחומים אחרים הפער בינו לבין השאר רק הולך וגדל. לכן, בבסיסה של כל התמודדות טיפולית יש לשים דגש גם על האספקטים הרגשיים הכרוכים בלקויות הלמידה.