לתיק הבריאות שלי

לקויות למידה והפרעות קשו"ר

שלח לחבר

X
   
CAPTCHA
Change the CAPTCHA codeSpeak the CAPTCHA code
 

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

 הטיפול בהפרעת קשב וריכוז
בשל מורכבות הבעיה, גם הטיפול בה הינו מורכב . יש להתייחס לקשיים המפריעים לילד ולמשפחתו, למצבים או מחלות הנלווים להפרעת קשב ולמרכיבים הרגשיים של התופעה. מכאן ניתן להבין שאין "תרופת פלא" שתפתור את כל הבעיות.   טיפול תרופתי: במחקרים הרבים שבוצעו במהלך השנים נמצא כי תרופות מסוג המעוררים (סטימולנטים) הינן היעילות ביותר לטיפול בתסמינים העיקריים של הפרעות קשב וריכוז וזאת תוך הבנה של המנגנונים הביוכימיים העומדים בבסיסה. העובדה כי ממריצים עוזרים לרכך את התסמינים בילדים היפראקטיביים התגלתה כבר ב 1937 ומאז נחקרת מאוד. התרופה הפופולארית ביותר, ובעצם הנציגה היחידה הרשמית של קבוצת המעוררים הקיימת בארץ הינה ריטלין. ריטלין עובד במספר מנגנונים שהעיקרי שבהם הינו שחרור יעיל יותר של דופמין באזורים במח האחראיים לתפקוד הלקוי בהפר"ק.  פעילות ממריצה זו לאזורים האחראים על התפקודים הניהוליים מעלה את היכולת להתרכז לטווחי זמן ארוכים יותר, לשים לב יותר לפרטים, להתמקד על המשימה בלי להיות מוסח מכל גירוי סביבתי ועוד. דבר זה מאפשר לנוטלים אותה לתפקד יותר קרוב לפוטנציאל השכלי שלהם במגוון המסגרות שהעיקרית הינה בית הספר. בנוסף הממריצים פועלים גם באזורים האחראים על יכולת הוויסות ההתנהגותי ופעילות זו גורמת לנוטלים אותה להיות נינוחים יותר, לחשוב לפני שפועלים, ולהפסיק להתנועע ללא הפסקה. דבר זה מאפשר להם לתפקד יותר במסגרת החוקים בביה"ס בחוגים ובבית ובמצבים חברתיים. בארץ קיימים 4 תכשירים המכילים את אותו החומר הפעיל – מתיל פנידאט, וההבדל ביניהם הינו בצורת השחרור לדם. משמעותו של הבדל זה הינה במספר השעות בהם יפעל החומר הפעיל בגוף ובחלק מהמקרים בתופעות הלוואי הנצפות. ריטלין פשוט עובד 4 שעות, ריטלין SR 6-8 שעות, ריטלין  LA 8 שעות וקונצרטה 10-12 שעות. חשוב מאוד להתאים את התכשיר לצרכיו האישיים של הילד ובהתאם להשפעה עליו. לא כל הילדים בגיל או במשקל זהה יקבלו טיפול דומה.                                                                                ממריצים מוכרים אחרים הינם ADDERALL  , FOCALIN  , VYVANSE ועוד. תרופות אלו אינן רשומות בארץ ויש צורך באישור מיוחד ממשרד הבריאות כדי לרכוש אותן. תופעות לוואי: לכל התרופות מקבוצת המעוררים בסך הכול יש את אותן תופעות הלוואי. יש לזכור שלמטופל הבודד יכולות להיות תופעות בתרופה אחת ולא באחרת ולכן ההתאמה הטיפולית הינה ייחודית לכל אחד. הממריצים גורם לדיכוי התיאבון ולדיכוי הצורך לישון במהלך שעות פעילותו. שעת ההליכה לישון מתאחרת כתוצאה מהשפעת התרופה. לפיכך אסור לתת ריטלין בשעות הערב, ויש לקחת בחשבון את היעדר התיאבון במהלך היום . תופעות אחרות הנצפות הינן: כאבי בטן, כאבי ראש, עצבנות, מסוגרות, ירידה במצב רוח, הופעת טיקים (בכאלה עם רקע גנטי לכך) ועוד. תופעות אלו אינן שכיחות במיוחד אך כאשר הן מופיעות יש לשקול החלפת טיפול. תופעה נוספת הינה תופעת הריבאונד ובה נצפית החמרה בתסמינים ההתנהגותיים עם הירידה בהשפעה של הריטלין. במצב זה מעבר לטיפול בתרופה ארוכת טווח כגון קונצרטה, יכולה לפתור את הבעיה. ממריצים גם מעלים מעט את לחץ הדם ואת הדופק וגורמים לעיתים לתחושה הדומה להתרגשות קיצונית. מלבד תופעות הלוואי הלאה שאינן מסוכנות או מזיקות חשוב לוודא לפני תחילת הטיפול בממריצים שאין במשפחה רקע למחלות היכולות להתפרץ או לגרום לנזק בשל השימוש בממריצים. שני המצבים היחידים בהם ישנה הוריית נגד חלקית לטיפול בממריצים הם הפרעות בקצב הלב . חשוב לבדוק היסטוריה משפחתית טרם תחילת הטיפול, לבצע בדיקה גופנית מקיפה ובמקרה הצורך לשלול בעיות בקצב הלב ע"י ביצוע מבחן מאמץ ובדיקת קרדיולוג. מחלה בי פולארית (מאניה – דיפרסיה). הממריצים יכולים להוות הטריגר להתפרצות המחלה בעיקר החלק המאני שלה. ישנן תרופות מקבוצות אחרות אשר אינן מסווגות כממריצות ואשר גם כן בעלות יעילות טובה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז. STRATTERA  הינה תרופה השייכת לקבוצת חוסמי קליטה מחדש סלקטיביים מסוג נוראדרנלין. בניגוד לריטלין ולממריצים האחרים, תרופה צריכה להילקח ברציפות, ללא הפסקות והשפעתה מופיעה רק לאחר מספר שבועות. תרופות אחרות שהיו מקובלות במהלך השנים כולל נוגדות דכאון ואף תרופות אנטי אפילפטיות מראות יעילות מאוד נמוכה, אם בכלל בשיפור הקשב. טיפולים נלווים לטיפול התרופתי: טיפול פסיכולוגי וטיפולים רגשיים למיניהם (תראפיה באומנות, ליטוף בע"ח וכד') חשוב לא להזניח את הצד הרגשי הפגוע בחלק גדול מהילדים, לאפשר להם להתמודד עם הקשיים, ולתת בידיהם כלים מעשיים כגון- כישורים חברתיים, עיצוב התנהגות ועוד. במתבגרים ובמבוגרים ניתן להחליף או להוסיף על כך גם אימון אישי שמאוד עוזר להם במיומנויות היומיום הלא יעילות. רכיבה טיפולית / שחיה טיפולית / וכל מגוון הפעילויות הספורטיביות הקיימות אין מחקרים שנעשו בתחום זה ולכן לא ניתן להמליץ עליהם בפה מלא כ"טיפול". נוירו ביופידבק אמנם אין זה תחום חדש ברפואה, אך בשנים האחרונות מופנים יותר משאבי מחקר לנושא. אין הסכמה חד משמעית האם אימון מוחי, אמנם משפר לאורך זמן את התפקודים הניהוליים ואת האימפולסיביות. ישנם מחקרים לכאן ולכאן. הדרכת הורים בעלת חשיבות עליונה.  כדי שההורה יוכל להתמודד טוב יותר עם קשייו של הילד עצמו, ומגוון האתגרים שזה מציב לכל בני המשפחה, עליו להבין ראשית לעומק את מהות הבעיה ולקבל את הכלים המעשיים להתמודד אתה. יש לזכור שברוב המוחלט של המקרים לפחות אחד ההורים לקוי קשב בעצמו, ולעיתים קרובות יש יותר מילד אחד הלוקה בכך. השתתפות בסדנאות/הדרכות אלו מציבה אתגר מיוחד  להורה לקוי הקשב, הדחיין, שלא מסיים משימות ואינו מגיע בזמן לפגישות... שיתוף הצוות החינוכי בבית הספר רצוי שמחנכת הכיתה, היועצת ופסיכולוגית ביה"ס יהוו חלק פעיל בעזרה ובכלים הניתנים לילד במסגרת ביה"ס. הבנה שלהם את קשייו של הילד, וסיוע ההורים למציאת פתרון יכולה להוות לעתים מפנה חשוב בהתיחסות הצוות לילד ולהתנהלותו.  חשוב שהילד יהיה חלק מרכזי ופעיל בכל צורות הטיפול גם העקיפות, כך שבהדרגה, תוך תיווך מתמיד, ניתן יהיה להעביר אליו את האחריות להתנהלותו ולטיפול בו.