לתיק הבריאות שלי

התמודדות בימי קורונה

שלח לחבר

X
   
CAPTCHA
Change the CAPTCHA codeSpeak the CAPTCHA code
 

על שגרה, על יציבות ועל קורונה

על שגרה, על יציבות ועל קורונה
בימים כסדרם השגרה היא עוגן עבור ילדינו. הם זקוקים לסדר יום מובנה, לרצף של פעולות קבועות, המסייעות להבין מה קורה עכשיו ומה יקרה אחר כך. השגרה מכניסה את ההתנהלות של הילדים לקוביות קטנות, הגיונות ויציבות. 
אבל, אנחנו בתקופה חדשה. זרה. תקופה בה שום דבר הוא לא מובן מעליו. תקופה בה כל מה שאנחנו רגילים אליו, הפעולות הכי בסיסיות של היומיום כגון הליכה לגן או לבית הספר, יציאה החוצה, מפגשים עם חברים, עם סבא וסבתא, הופסקו בין רגע. תקופה בה אנחנו לא יודעים מה עוד ישתנה מחר. 
ההורים טרודים. הילדים אינם במסגרות. ההורים חלקם מצופים לעבוד בבית או במשרד, אחרים דואגים להישרדות כלכלית. המציאות של כולנו, ה"נורמלי" החדש, היא סיר לחץ גדול.

ההמלצה הראשונה שלי, כדרך להתמודדות, היא להוריד את רף הציפיות. הן מהילדים, ובעיקר ציפיות מעצמנו. חשוב להבין שכהורים אנחנו נפעל לעשות את הכי טוב שרק אפשר, אבל שזה המקסימום שאנחנו יכולים. צריך לדעת איפה לוותר, מתי לעגל פינות. מה חשוב, ומה פחות. השאיפה שלנו צריכה להיות שהילדים יעברו את התקופה הזו עם כמה שפחות צלקות לכל הנוגעים בדבר, לכן חשוב להתאים את הצרכים שלנו ואת היכולות שלנו, לצרכים וליכולות שלהם. 
לכל הורה גבולות ואמונות משלו אודות סדרי העדיפויות ובחירת המלחמות עם ילדיו, וכל אחד צריך למצוא את האיזון, את ה"אני מאמין" שלו, ולהחליט איפה מעמידים את הגבול. הגבולות דינמיים, משתנים בין כל משפחה, בין הילדים השונים של המשפחה ואפילו בין המבוגרים המציבים אותם, אך הם חיוניים. ילד שחי בבית עם גבולות ברורים, גדל עם תחושה שהעולם סביבו יציב ובטוח, ושהוא מוגן בתוך גבולות אלו. 
המון בדיחות רצות על סדר יום. שאיפה, מול כישלון בביצוע. נראה כי סדר יום מפורט, ברמה צבאית כמעט, לא מתאימה, ולכן יש להתאים את סדר היום ליעדים בהם אנחנו יכולים לעמוד. קבעו עוגנים ברורים בסדר היום כדוגמת ארוחות או פעילויות מתוכננות מראש בשעה מסוימת. 
הבינו מראש, והתארגנו לכך שהילדים לא ישבו בדממה או יעבדו כל הבוקר. המציאות היא שהם רבים, משועממים, רוצים מאיתנו דברים, ולא מאפשרים לעבוד באופן רציף. חשוב לנהל את שעות העבודה סביב הילדים, לחלק את העבודה לפרקי זמן קצרים עם הפסקות לילדים, לעשות תורנות בין ההורים, לבקש מהגדולים להפעיל את הקטנים או לשחרר לחלוטין את המאבק על מסכים. 
נצלו ככל הניתן את מעט הגמישות המתאפשרת מתוך הנחיות משרד הבריאות: צאו למקומות מבודדים להתאווררות או לטיולים עם הכלב. זה הזמן לנעול נעלי ספורט ולצאת כל המשפחה באופניים, ברגל או בריצה. הקפידו על ההוראות, הימנעו מגינות שעשועים ופארקים ושמרו על מרחק מאנשים אחרים. 
בימים מורכבים יותר, או כשנבצר מכם לצאת החוצה, הפעילו את כל בני הבית בפעילות גופנית בבית. המציאו תרגילים או מצאו סרטוני הדרכה ביו טיוב. הספורט משחרר לחצים ועושה מצב רוח טוב. 
ילדים חייבים תזכורת שכל מה שהכירו עדיין קיים, על ידי מציאת נקודות השקה של היום שלהם כיום, עם היום שלהם בעבר. אם בעבר בית הספר היה מרכז יומם, חשוב לתת להם משימות לימודיות לחיזוק תחושת היציבות והבטחון. הם לא חייבים למלא עשרות דפי עבודה, אך כן מומלץ לבצע פעילות לימודית כלשהי בכל יום. את אופי הפעילות תוכלו אתם להגדיר, ובהחלט אפשר להתייחס לפודקאסט בנושא מעניין, תוכנית טלוויזיה באנגלית עם כתוביות, פרק של "החיים" או לחשב כוסות קמח למתכון, כפעילות אקדמית. 
שיחות טלפון או מפגשי זום עם חברים מקנים תחושת עקביות ויציבות. ניתן לערוך מפגשים בבודדים,  בקבוצות או בהרכב כיתתי, בהתאם לצורת ההתקשרות הנכונה ביותר עבור הילד. 
שמירה על קשר עם דמויות משמעותיות כגון בני משפחה ומורים, מגדיל את מעגל המבוגרים שהילד יכול לשתף, להיתמך ולהיתמך על ידם, במיוחד בעיתות מצוקה. 
חוגים רבים מצאו דרכים להישאר בקשר על ידי מפגשים און ליין או שליחת סרטונים של תרגילים או הצעות לאימון. העיסוק במהות של החוג מעסיק את הילדים ומחזק את הקשר ואת האמונה שזה מחכה להם שם, אחרי שהמצב הנוכחי יסתיים. 
ביצוע תפקידים בבית, בהתאם לגיל וליכולת, מאפשר תחושה של עשייה למען האחר ושל תרומה, החיוניים לבריאות הנפשית, ותחושה של אחדות למען מטרה משותפת, חשובה לחיזוק הקשרים בהרכב המשפחתי ולהתנהלות תקינה של מערכות היחסים.