לתיק הבריאות שלי

על בריאות המשפחה

לשתף עם חבר/ה

X
   
CAPTCHA
Change the CAPTCHA codeSpeak the CAPTCHA code
 

להקל על קוצר הנשימה

להקל על קוצר הנשימה
מהי אסתמה?
אסתמה היא מחלה כרונית דלקתית של דרכי הנשימה, המתבטאת ברגישות יתר של דרכי הנשימה עד כדי התכווצות יתר וחסימתן. הקנה נחסם על ידי ריר צמיגי וקיים קושי בהוצאת אוויר מהריאות. התהליך הדלקתי עצמו מתרחש בעיקר בסמפונות שבריאות. על בסיס תהליך דלקתי זה יש החרפות, המוכרות לנו כהתקפי אסתמה. דרכי הנשימה נראות מוצרות ואדמומיות וניכרת התרחבות בכלי הדם, אשר תורמת להיצרות דרכי האוויר וגורמת לעלייה ניכרת בבצקת ובריר. 
התהליך, בו משתתפים תאי דלקת ומתווכי דלקת רבים, דורש טיפול קבוע על מנת להפחית את מספר התאים הדלקתיים ולאפשר טיפול מניעתי יעיל במחלה, ולא רק הרחבה זמנית של דרכי הנשימה בעת התקף.
למחלת האסתמה מנעד רב של תסמינים הכוללים קשיי נשימה עקב קושי במעבר של דרכי האויר,  ירידה בסיבולת לב-ריאה, חרחורים וצפצופים המלווים את הנשימה. בנוסף, לעיתים לקוצר נשימה יתלווה שיעול טורדני.
מהם הגורמים לאסתמה?

כ- 10% מהילדים, וכ- 5% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מאסתמה. בגיל הילדות פי שניים מהסובלים הם בנים. לאסתמה יש בסיס גנטי ובסיס סביבתי כגון גורמי אלרגיה סביבתיים, חשיפה לעשן, לזיהום אויר, אבק, אלרגנים, חיידקים, וירוסים ועוד. עונת מעבר מהווה גם היא טריגר להתקפי אסתמה, ורבים נוטים לסבול יותר במהלך עונות מעבר. בנוסף, קיימות תרופות העשויות להוות טריגר ולגרום להתקפי אסתמה וקוצר נשימה, בעיקר אצל מבוגרים, ובינן תרופות ממשפחת NSAID (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות), כמו נורופן ,ארקוקסיה ואתופן. גם אספירין, חוסמי בטא או תרופות נוגדות קרישה אחרות. במקרים בהם לאחר נטילה של תרופה יש עליה בתדירות או בעוצמת התקפי האסתמה, חשוב לדווח לרופא. במקרים אלו יהיה צורך בניסוי וטעייה עד למציאת השילוב התרופתי הנכון, שילוב שמקל על התסמינים ואינו מהווה טריגר להתקפי אסתמה. 

הטיפול באסתמה

אופן הטיפול באסתמה כולל את ניטרול גורמי האלרגיה על מנת לנסות ולהקטין את תדירות ההתקפים, בשילוב עם טיפול תרופתי מניעתי וטיפול בעת התקף.  חשובה ההמנעות מחשיפה לאבק ולחומרים אשר המטופל מכיר כמעוררי התקף אצלו, כגון תרופות שונות או חומרי צבע במאכלים. 

טיפול תרופתי לאסתמה 
הטיפול התרופתי בעיקרו מתחלק לשניים:
  1. טיפול מניעתי רציף הנועד להפחית את הדלקתיות ובכך להוריד את תדירות ועוצמת ההתקפים 
  2. טיפול תרופתי הניתן בזמן התקפים, ומיועד להחליש את התסמינים ולאפשר זרימת אוויר טובה יותר.  
תרופות בטא אגוניסטיות ("מרחיבי סימפונות") - התרופה נקשרת לרצפטורי בטא ויוצרת הרחבה והרפייה בשריר החלק של קנה הנשימה, ובכך מאפשרת מעבר אוויר בצורה קלה יותר, הקלה מיידית בתסמינים ופוחתת הפרשת הריר. מבין התרופות הבטא אגוניסטיות יש שפועלות למשך הטווח הקצר, ומשמשות בעיקר בעת התקפים, ויש הפועלות בטווח הארוך (12 ויותר שעות) ומשמשות כטיפול קבוע מניעתי על בסיס יומיומי. תרופות אלו מגיעות בצורת משאף. תופעות הלוואי כוללות רעד בשרירים ודפיקות לב מוגברות. 
תרופות לטווח קצר – ונטולין, בריקלין, לשימוש בעת התקף או לפני פעילות גופנית אשר עשויה לעורר התקף.
תרופות לטווח ארוך – סרבנט, פורדיל, אונברז (סלמטול, פורמטול). טווח פעילות של יותר מ- 12 שעות. בשילוב עם סטרואידים בשאיפה עשויה להביא לירידה משמעותית בהתקפים. 

תרופות אנטי כולינרגיות  – תרופות המונעות את הכיווץ של השריר החלק ועל ידי כך מאפשרת את מעבר האוויר. משמשות בעיקר לטיפול בזמן התקף. תופעות לוואי מועטות, השכיחה ביותר היא יובש בפה. אצל מבוגרים תתכן אצירת שתן והחמרה בגלאוקומה (בעיקר באינהלציה).
תרופות לטווח הקצר – אירובנט באינהלציה או משאפים. 

סטרואידים בשאיפה/אינהלציה - הסטרואידים גורמים להפחתת תהליך הדלקת. צמצום מתווכי דלקת המגיעים לאיזור של דרכי הנשימה, מביא לירידה במספר ההתקפים ובעוצמתם. נמצאו כיעילים מאד במניעת התקפי אסתמה, ומאפשרים שיפור מהיר, גם בתפקודי ריאה.  כאשר נוטלים סטרואיד באינהלציה, כגון בודזוניד, ההשפעה היא בעיקר מקומית, ולא רב מערכתית, והסיכון הוא נמוך. תופעות לוואי: צרידות, הופעות קנדידה בפה.

הנסיון הקליני והמחקרי בנוגע לטיפול באסתמה הביאו לגיבוש הנחיה קלינית שלמעט מקרים בודדים אין לטפל בחולי אסתמה במשאפים של מרחיבי סימפונות בלבד, וכיום הטיפול הנפוץ באסתמה הוא שימוש במשאפים משולבים המכילים בד"כ סטרואידים בתוספת תרופה בטא אגוניסטית ארוכת טווח (סימביקורט, סרטייד). 

סטרואידים פומיים (דרך הפה) או אל תוך הווריד - במקרים חמורים יותר של אסתמה יתכן ויהיה צורך בשימוש בסטרואידים כגון פרדניזון, אותו נוטלים בצורה פומית דרך הפה או דרך הווריד. כאשר ההמלצה היא לנטילה ממושכת, האורכת יותר מימים בודדים, ישנו חשש לתופעות לוואי כגון אוסטיאופרוזיס, לחץ דם גבוה, או סוכרת. חשוב במיוחד לעקוב אחר צפיפות עצם, ליטול תוספי תזונה של סידן ולעקוב אחר מדדי לחץ הדם והסוכר בדם. בעת נטילת סטרואידים, יש צורך בעליה הדרגתית במינונים, ולאחר מכן בירידה הדרגתית במינונים, על מנת להקטין את הסיכוי לריבאונד (הישנות חוזרת של ההתקף).

אנטי לויקוטרינאים -  תרופות החוסמות רצפטורים ללויקוטריאנים, שהם מתווכים דלקתיים. בכך נמנע כווץ דרכי הנשימה וגיוס תאי דלקת נוספים. ניכרת הפחתה במס' ההתקפים ובעוצמתם. לדוגמה סינגולייר או אקולייר. 
תרופות אלו אינן לשימוש בעת התקף אקוטי.
התרופות ניתנות לשימוש מגיל שנה- בצורת גרנולות.(4 מ"ג), ומעל שנתיים- בצורת טבליות לעיסה. 
האנטי לויקוטריאנים פחות יעילות מסטרואידים אך ניתן להשתמש באופן ארוך טווח.

טיפול ביולוגי לאסתמה (XOLAIR) - טיפול ביולוגי הנו הטיפול החדשני ביותר בתחום. הטיפול הוא על ידי הזרקת נוגדן הומני מסונתז, המנטרל את הנוגדנים מסוג IgE. טיפול זה ניתן בעיקר לחולים באסתמה על רקע אלרגי, בדרגות חומרה בינונית ומעלה. הנוגדן ניתן בהזרקה תת עורית בתדירות של 2-4 שבועות. מחקרים מראים כי הטיפול מסייע בעיקר במקרים של אלרגיה קשה. 
משאפים לטיפול באסתמה
על מנת להבטיח יעילות מירבית של הטיפול, יש לקבל הדרכה אודות שימוש נכון במשאף לטיפול באסתמה. למשאפים שונים מנגנוני פעולה שונים, ויש לבקש הסבר מהרוקח בעת הרכישה. כמו כן ניתן (ורצוי!) למצוא באינטרנט סרטונים המדגימים שימוש נכון במשאפים השונים. ניתן לתרגל עם אחות המרפאה את השימוש במשאף.