לתיק הבריאות שלי

השנה הראשונה

שלח לחבר

X
   
CAPTCHA
Change the CAPTCHA codeSpeak the CAPTCHA code
 

על שיניים ומניעת עששת

עוד לפני בקיעת השיניים חשוב לפתח הרגלים נכונים לשמירה על בריאות הפה.

על שיניים ומניעת עששת

בקיעת שיניים 

השן הראשונה בוקעת בממוצע בחודש השישי לחייו של התינוק, אך יכולה להופיע גם מוקדם יותר או מאוחר יותר. קיימת אמונה עממית שבקיעת שיניים מלווה בכמה תופעות: בכי, הזלת רוק, עצבנות, כאב חניכיים, ערנות יתר, פריחה על הפנים, ירידה בתיאבון, חום נמוך (עד 38.0) ומשיכה של התינוק באוזניו. משערים שהתופעות הללו עשויות להופיע כבר ארבעה ימים לפני בקיעת השן, ושהן נמשכות עד שלושה ימים לאחריה. מחקרים רפואיים שנעשו בשנים האחרונים לא הוכיחו באופן מובהק שתופעות אלו אכן נגרמות מבקיעת שיניים, והוויכוח המדעי על כך עדיין נמשך.
אמנם תופעות אלה מופיעות לעתים בקרב ילדים בגילאי3-5 חודשים (רוק, בכי, הנחת יד על הפה), אולם בדרך כלל בגיל מוקדם כזה התופעות הללו מסתיימות ללא בקיעת שן.
במקרים קיצוניים של אי שקט או של חום אפשר לנסות להרגיע את התינוק במשככי כאבים, בהנחת בננה או חתיכת לחם קפואה בפה או בעיסוי של החניכיים. לרוב, תופעות אלו הן זמניות, והן ייעלמו עם או בלי טיפול עם הזמן ועם הרבה אהבה וסבלנות.
בזמן שהשיניים בוקעות, נראה לעתים נפיחות או סימן כחול בחניכיים. זוהי תופעה טבעית, ואין כל מקום לבהלה.
עששת
עששת היא מחלה זיהומית, בה מתרחש תהליך הרס של ציפוי השן, האמייל. ההרס נגרם כתוצאה מפעולתם של חיידקים הנמצאים על השיניים. עששת עלולה לגרום לאי נוחות, כאב, הפרעה בתפקוד (לעיסה, דיבור) ובאסתטיקה של החיוך והפנים. הטיפול בעששת חמורה נעשית אצל רופא השיניים, ובהתאם לדרגת החומרה עלולה לכלול עקירת שיניים, טיפולי שורש, סתימות וכתרים. 
למרות שאין אנו נוטים לקשר בין תינוקות לעששת, תינוקות רבים אכן סובלים מהמחלה. הגורמים לעששת בתינוקות כוללים:
  1. זגוגית פגומה, כתוצאה מחוסר בסידן במבנה השן
  2. מחלה של האם או התינוק 
  3. הריון בסיכון (רעלת היריון, סוכרת היריון)
  4. חיך או שפה שסועים
  5. הרגלי תזונה 
עששת השיניים היא אחת מבעיות הבריאות הקשות והשכיחות בארץ. כאשר העששת נובעת מגנטיקה, מחלה או בעיה מבנית של השיניים, ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי ואבחון מוקדמים, טיפול מניעתי וטיפול במחלה. כאשר העששת נגרמת בעקבות הרגלי תזונה, בנוסף לכל הנ"ל חשוב לעשות שינוי מהותי בהרגלי התזונה, על מנת למנוע החמרה בבריאות השיניים. 
אחד הגורמים העיקריים לעששת השיניים בתינוקות הוא שינה עם בקבוק שתיה שאינו מים. מלבד עששת, שינה עם בקבוק עלולה לגרום להפרעות שינה, חוסר תיאבון במשך היום, דלקות חוזרות באוזניים, בעיות בגדילה, השמנת יתר ועוד.
כיצד לעזור לילד ה"מכור" לבקבוק בלילה?
בזמן שתיה מבקבוק יש הצטברות של נוזלים בפה, המהווים מצע גידול לחיידקים. בשלב הראשון יש לגמול את הילד משתייה מבקבוקים בלילה, מלבד בקבוק המכיל מים בלבד. 
גמילת לילה מבקבוקים מתאימה לתינוקות בעלי התפתחות תקינה ובמשקל תקין, ומומלץ להיוועץ עם רופא. אם תינוקכם אינו בשל לגמילת לילה, יש להקפיד על נקיון השיניים שלו אחרי כל ארוחה, גם בלילה. 
כל גמילה היא מורכבת וניתן לצפות לתהליך ממושך הכולל בכי ו/או עצבנות של הילד, עם זאת חשוב לזכור כי הגמילה חיונית לבריאות ולהתפתחות התקינה של תינוקכם ולכן יש להמשיך בה. במרבית המקרים תינוקות מתרגלים תוך מספר ימים, עד שבועות. 
דרכים לגמילה מבקבוקים בלילה כוללות:
  • דילול הדרגתי של כמות המיץ, החלב, התה או הדייסה במים, כאשר בכל יום מוסיפים מים ומפחיתים את שאר הנוזלים, עד להגעה למים צלולים.
  • כל התעוררות שניה תכלול ניחום, חיבוק וליטוף התינוק ללא מתן בקבוק. רק בפעם הבאה שיתעורר יקבל בקבוק, כשהמטרה היא הגדלת המרווחים בין בקבוקים וצמצום מספר הבקבוקים בלילה. 
  • החלטה כי אין יותר בקבוקים בלילה, וניחום התינוק בכל דרך אפשרית מלבד אוכל. 
נקיון וטיפול בשיניים וטיפול
מומלץ לנקות את השיניים, החל מבקיעת השן הראשונה, פעמיים ביום: בבוקר ובערב לפני השינה
ניתן לנקות את השיניים ואת הפה עם מברשת שיניים קטנה ורכה המיועדת לכך, או על ידי ניגוב עם גאזה או חיתול טטרה.
יש להימנע מכנסת חפצים או מזון לפה ההורים ושם לפי תינוקם. 
אין לתת לתינוק להירדם עם בקבוק בפה.
יש לצחצח שיניים גם אחרי שתייה מבקבוק באמצע הלילה. 
החל מגיל שנתיים יש לצחצח את שיני הילד לפחות פעם ביום במעט משחת שיניים המיועדת לילדים.
מומלץ לעשות איטום חריצים שיני חלב טוחנות (primary molars) על מנת למנוע עששת.