על חלב, סידן ומה שביניהם
שבועות בפתח וכולנו מתכוננים לסעודות מסורתיות המבוססות על מוצרי חלב. מדוע למעשה אנחנו אוכלים מוצרי חלב בשבועות? למנהג זה ישנם מספר הסברים. להלן כמה מהם:
1
בחג השבועות, המכונה גם חג מתן תורה, אנו מציינים את מעמד הר סיני בו קיבלו בני ישראל את התורה. כאשר ניתנה התורה קיבלו בני ישראל לראשונה הנחיות מיוחדות כיצד יש לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. מכיוון שקבלת התורה התרחשה ביום שבת, לא יכלו בני ישראל לבצע הנחיות אלו, שכן בשבת אין לשחוט בהמות ולבשל. מכאן שהמזון שנותר להם לאכול היה חלב.
2
התורה שנתקבלה תיארה את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג’, יז’). פסוק זה התיר לראשונה לבני ישראל לאכול חלב. עד אז היה איסור "אכילת איבר מן החי"- אכילת חלק מבע’’ח חי היה אסור. מכיוון שחלב הינו חלק מן הבהמה החיה הוא היה אסור לאכילה. עם קבלת התורה הותרה למעשה אכילת החלב.
3
המילה "חלב" שווה ל-40 בגימטריה, דבר המסמל את מספר הימים והלילות בהם שהה משה בהר סיני בזמן קבלת התורה.
4
הר סיני מכונה גם "הר גבנונים", דבר המזכיר את המילה "גבינה".
5
"דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד’, יא’): התורה משולה לחלב. כפי שהחלב מוענק על ידי האם לילדה על מנת להזינו ולקיימו, כך התורה מזינה את נשמת האדם.
הסיבות למנהג אכילת מוצרי החלב בשבועות רבות ומגוונות. אין ספק כי המנהג הוא אחד המנהגים הבולטים והמסמלים של החג. ומה בדבר ההיבטים הבריאותיים של אכילת מוצרי החלב? גם בתחום הזה אין תשובה אחת. ישנן דעות רבות ומגוונות לגבי ערכו התזונתי והבריאותי של החלב. עד כה פורסמו מאות מחקרים המצדדים באכילת מוצרי חלב ומאות השוללים את ערכו הבריאותי.
לפנינו שתי נקודות המבט המרכזיות על אכילת מוצרי חלב; האחת מייצגת את הרפואה הקונבנציונלית והשנייה את הרפואה האלטרנטיבית.
מוצרי חלב מנקודת ראות מערבית
החלב והסידן מנקודת ראות סינית
|
