נשים בקבוצת סיכון, שמומלץ שתעבורנה ממוגרפיה אחת לשנה מעל גיל 40:  בעלות סיפור משפחתי של סרטן שד, מי שנחשפו תקופה ממושכת להורמונים אסטרוגניים ובעלות עודף משקל גדול.

הדעה הרווחת בקרב רוב  קהיליית הרופאים בעולם היא כי אין יתרון רפואי בביצוע ממוגרפיה לפני גיל 40.  לגבי הגילאים 40-49 הדעות חלוקות. המדיניות של "לאומית" היא שאין צורך בבדיקה בגילאים אלה, אלא אם האישה נמצאת בקבוצת סיכון.

ד"ר אריה גרובר

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ יותר בקרב נשים. המספרים העגומים מדברים בעד עצמם: אחת מתוך תשע נשים תפתח סרטן שד במהלך חייה. נוכח עובדה זו מתעצמת החשיבות של הגילוי המוקדם - ככל שתגלה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים סיכויי האישה להבריא.

מסורתית, נהוגות שתי בדיקות עיקריות לגילוי מוקדם של המחלה: בדיקת שד ידנית וממוגרפיה. הבדיקה הידנית של השד היא החשובה והיעילה ביותר, ובמהלכה מוצא הרופא ממצאים באמצעות מישוש השד. את הבדיקה הזאת מומלץ לעבור החל מגיל 20, פעם בשנה לפחות. הרופא יכול להנחות את הנבדקת כיצד למשש ולחפש אחר גושים בעצמה - ואז תדירות הביקור במרפאה קטנה יותר. יש מקרים שבהם קשה למצוא גושים לבד, למשל כאשר האישה בהריון,  ואז נדרשת מומחיות הרופא לגילוי גושים.

בדיקת ממוגרפיה מסייעת לאבחון מקרים בהם בדיקת השד הידנית פוסחת עליהם  - היא מגלה ממצאים בשד שגודלם מתחת לסנטימטר אחד ואינם ברי מישוש. ממוגרפיה היא למעשה "בדיקת סקר", כלומר בדיקה שמתבצעת על אוכלוסייה בריאה ויכולה להניב תוצאות המעידות על צורך בהמשך בירור. לעיתים, בעקבות בדיקה ידנית או תוצאות ממוגרפיה, נעזרים גם בבדיקת אולטרסאונד לגילוי ואפיון גושים בשד.

ממצא חיובי כוזב

ממוגרפיה מבוססת על צילום רנטגן של השדיים  בטכניקת קרינה לרקמות רכות. השד מונח בין שתי פלטות ומצולם בשתי זוויות: צילום מעל השד וצילום צדדי. קיימים מספר מאפיינים רנטגניים לסרטן שד והימצאותם בבדיקת הממוגרפיה מחייבת המשך ברור.

ממוגרפיה היא בדיקה רגישה, אך חשוב לשים לב לחיתוך השונה של הגילאים. הסיכוי שממצא המתגלה בבדיקה הוא אכן סרטן השד הוא 20 אחוז בלבד בקרב נשים מתחת לגיל 50, ועולה ל-60 עד 80 אחוז בנשים בקבוצות הגילאים  69-50.

הבעייתיות של הבדיקה קשורה בשני נושאים: סיכונים אפשריים ותוצאות חיוביות כוזבות.

הסיכונים האפשריים של הממוגרפיה אינם רבים, אך כדאי להכירם. אחד הסיכונים הפוטנציאליים קשור בחשיפה לקרינה למרות שהקרינה נחשבת מועטה ביותר.  ביצוע בדיקות ממוגרפיה במשך השנים גורם להצטברות אפשרית של קרינה - אך גם הקרינה המצטברת אינה גבוהה. יש המאמינים שהחשיפה המצטברת לקרינת הרנטגן עלולה להגביר את הסיכון להופעת סרטן שד בעתיד.  כן קיים חשש לפיזור אפשרי של תאים ממאירים בגלל טכניקת הבדיקה.

אולם הבעיה העיקרית המיוחסת לבדיקת ממוגרפיה קשורה בתוצאות חיוביות כוזבות. כלומר,  כאשר נמצא ממצא חשוד המחייב בירור- לעיתים בניתוח -  אך בסופו של דבר לא נמצא הליך ממאיר.

יש שאומרים כי עדיף להיות בטוחים בכל מחיר, אך אין להתעלם מהעלות החברתית של בדיקות שנעשות שלא לצורך, שלא לדבר על עוגמת הנפש והלחץ בו מצויה האישה החוששת שהיא נמצאת בסיכון בעקבות תוצאות הממוגרפיה ועל הסיכון שבבדיקה פולשנית מיותרת.

הפתרון המאזן מצוי בהמלצה לגבי הגיל והתדירות המתאימים לביצוע הבדיקה.

הרוב המכריע של קהילת הרופאים בעולם קבע כי אין כל יתרון רפואי בביצוע ממוגרפיה לפני גיל 40.  לגבי הגילאים 40 עד 49  הדעות חלוקות - יש המבטלים את הצורך בביצוע הבדיקה, אחרים ממליצים על ביצועה מדי שנה, ואחרים - מדי שנתיים.

תדירות ביצוע בדיקת ממוגרפיה

מדיניות קופת חולים לאומית היא כי אין צורך בבדיקה בגילאים אלה כבדיקת סקר, אלא אם כן האישה נמצאת בקבוצת סיכון.

לגבי הגילאים 50 עד 74 קיים קונצנזוס כי יש לקיים את הבדיקה, אך הדעות חלוקות אם לקיימה פעם בשנה או פעם בשנתיים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב לקיים את הבדיקה אחת לשנתיים בטווח גילאים אלה.  מדיניות קופת חולים לאומית תואמת את ההוראה, עם שינוי אחד  לטובת האישה: איננו מגבילים את הבדיקה לגיל 74 אלא ממליצים לקיימה עד סוף חייה של האישה.

לאחרונה, גם משרד הבריאות המליץ על המשך ביצוע הבדיקה בנשים מעל גיל 74.

יצוין כי תוכניות השב"ן (הביטוח המשלים) של "לאומית" מאפשרות בדיקה לנשים מעל גיל 35 ומתחת ל-48 (כאשר אינן מכוסת על פי הסל).  הבדיקה מבוצעת על-ידי מכונים שבהסדר ועלותה 60 שקלים בלבד.

מתי הבדיקה הכרחית?

היוצא דופן, כאמור, הוא קבוצה מיוחדת של נשים, המצויות בקבוצות סיכון, שלהן מומלץ לעבור בדיקה אחת לשנה אחרי גיל 40. נשים אלה  מתחלקות לקבוצות הבאות:

1.נשים בעלות סיפור משפחתי של סרטן שד.

2.נשים שנחשפו תקופה ממושכת להורמונים אסטרוגניים, למשל  במהלך טיפולי פוריות.

3.נשים בעלות עודף משקל גדול מאוד, משום שרקמת השומן שלהן מייצרת אסטרוגן, המגדיל את הסיכויים לסרטן.

4.נשאיות של גן החושף אותן לסיכון יתר של סרטן שד.

אחת ההנחות המוטעות בהקשר זה אומרת כי נשים עם שתלי סיליקון נמצאות אף הן בקבוצת סיכון. הדבר לא מדויק: הסיליקון לא גורם לסרטן, אך הימצאותו בשד מונעת בדיקה יסודית בעת הממוגרפיה.

לממוגרפיה יש בדיקה חלופית -  MRI, שהיא יקרה יותר.  הרופאים נמצאים כעת בעיצומו של פולמוס אם להשתמש בבדיקה זו ובכך לסייע לנשים שהממוגרפיה אינה יעילה עבורן. מתקיימים דיונים עם משרד הבריאות לגבי מקומה של הבדיקה ברפואת השד, ומימונה.

עמותת אחת מתשע

עמותת אחת מתשע פועלת למען נפגעות סרטן שד וקרוביהן ומקדמת את בריאות האישה. 

העמותה מעניקה שירותי תמיכה, סיוע וייעוץ לנשים נפגעות סרטן השד וקרוביהן, עוסקת בהסברה והעלאת מודעות למחלה ופועלת לחינוך לבריאות השד בישראל.

בעמותת אחת מתשע מתנדבות נשים שחלו בסרטן השד, החלימו ומפעילות קו טלפון חם לתמיכה בחולות, בני משפחה וקרובים אחרים. פעילויות נוספות: קבוצות תמיכה, אתר אינטרנט הכולל מידע נרחב על המחלה, פורום רופאים יועצים באתר, פרויקט שמירה והגנה על זכויות החולה וסדנאות לקידום בריאות השד.

הקו החם של העמותה: 1-800-363-400